פותחת דלת אל מודעות אחרת.
פעם הרשיתי לעצמי להתגורר
בארץ התלונות,
בקבר הקרבנות
רסיסים רסיסים של קרבנות
הייתי שוברת ואוספת
שוברת אוספת
כמו צמח בר.
יפעת הזריחה היתה משתקפת ברסיסים
ופוצעת אותם עוד יותר
ודמה של השקיעה
היה חורש באברי ובגידי.
לא עוד.
פותחת דלת אל מודעות אחרת.
שחר חדש מציף את העולם,
יראת שבת לא תסולא מעונג
קץ הימין.