מִשָנָה לְשָנָה בָּרוּר לִי יוֹתֵר
יום בלי אהבה אינו יום צודק
לא כי הזמן עומד להיגמר
לא כי החושך כבר קר ורֵיק
יום בלי אהבה אינו יום צודק
עד כדי כך שכמעט טוב למוּת
לא כי החושך כבר קר וריק
כמו פָּנִים של אף-אחד בַּיְקוּם
עד כדי כך שכמעט טוב למות
בעד ארץ זרה או זיון חפוז
כמו פנים שאף אחד ביקום
לא זוכר כבר אחרי שעה
בעד ארץ זרה או זיון חפוז
שאין בם אפילו חצי נחמה
שאיש לא זוכר כבר אחרי שעה
ואולי טוב שכך
ואין נחמה בחצי נחמה
כמו מַלְכוּת שְׁלֵמָה תמורת סוס
ואולי טוב שכך - אולי טוב שכך
כשהקרב כבר ממילא אבוד
כמו מַלְכוּת שְׁלֵמָה תמורת סוס
בסופו של דבר הרי נסתלק
כי אין טעם למוּת בקרב אבוד
ובזאת אין ספק ולא צל של ספק
בסופו של דבר הרי נסתלק
לחפש אשמים במקום אחר
אך בזאת אין ספק ולא צל של ספק
יום בלי אהבה אינו יום צודק -