בַּשֶׁקֶט הַנִּדְמֶה מִתְלַבֵּט עִם קִירוֹת
'אֲנִי' פּוֹסַעַת עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת
כְּדֵי לֹא לְטַלְטֵל אֶת 'עַצְמִי' שֶעוֹד
לֹא נִרְדְמָה
כְּדֵי לֹא לִגְרֹם לָהּ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת
וּלְהַבִּיט בָּעֵינַיִם צֶלַע בְּצֶלַע.
עָדִיף לִבְרֹחַ עָמֹק עִם 'אֲנִי'
כְּמוֹ אָז בַּמּוֹרָד הַמְּקַפֵּל מַדְרֵגוֹת
מִן הַבַּיִת
אֶל הַוָאדִי
לְצַד רַקָּפוֹת, הַסֶּלַע, הַמְּעָרָה
בַּסֶּדֶק הַצַּר בּוֹ מוּנַחַת עֲדַיִן
מַחְבֶּרֶת דַּקָּה
וּשְׁתֵינוּ יַחַד צְמוּדוֹת
עָפוֹת מֵעַל הַנּוֹף הַנִּשְׁקָף מִלְמַטָּה
וּמֵעַל מַחֲשָׁבָה מְעֻבָּה הַמַּחֲצִיפָה
בְּזָוִית הַנְּסִיקָה
לִמְשֹׁךְ בַּצַּמָּה.