יוני 2008, אוקטובר 73

אֶמֶשׁ, מִכָּל הַעֲבָרִים מַטָּח כָּבֵד בִּיצִיאָה דְּרוֹמִית מִמֶּנוּ. אֲנִי עֲדַיִן בִּצְלָלֵי אוֹתוֹ חֲלוֹם כָּאן בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה שִׁבְעִים אָחוּז שֶׁל הֶכֶּרוּת נְשִׁיקָה לָחָה עַל מֶצַח. זוֹלְגִים רִיסִים וּמְטַפְּסִים וְהַתְרִיסִים קוֹמוֹת בִּנְיָנִים צָצִים כְּפִטְרִיוֹת מַבָּט זְגוּגִי מַכֶּה בּוֹהֶה בְּשִׁמְשִׁיוֹת הַנֶחְפָּזוֹת מִתּוֹךְ עֵינַי וְהֵם יוֹרִים יוֹרִים מֵעַל גִּבְעָה, מֵעַל דְּמוּיוֹת אֶל מְכִירַת חִסּוּל, עוֹלָם שֶׁלֹּא הָיִיתִי בּוֹטִיק. פִּרְפּוּר שִׁיפוֹן. כְּשֶׁאֲנִי אָז, נִפְרֶדֶת מִמְךָ, מִשָׁלוֹם אֶמֶת מִתְפַּרְפֶּרֶת אִשָּׁה וְהֶרָיוֹן וְאִילוּ כָּאן, קוֹלָבִים מִתְרוֹקְנִים מִשְׂמָלוֹת לִמְדֹד עִטּוּר שֶׁל פַּחַד עַל זוּג כְּתֵפִיוֹת מַדִּים לָבַשְׁתָּ אָרַזְתָּ תִּיק בְּחִפָּזוֹן וְהָרַגְלַיִם מַתְמִידוֹת וְהַיָדַיִם מוּשָׁטוֹת אוּלַי כָּאן, מֶסֶר לְשָׁלוֹם? חֶלְקַת חֲצֵר וּמְאַיֵּר בְּמִקְצוֹעוֹ מִטֶהֶרָן, כִּי שָׁם הָיִיתִי, בֶּאֶמֶת. וְאֵין דְּמוּיוֹת לָאִיוּרִים בַּסִפּוּרִים הַנִּבָּטִים הַעֲרוּכִים עַל מַדָּפִים. בַּ"חֲנוּת שֶׁל אֶמִילִי"¹ עוֹלָם מוּפְשָׁט לִילָדִים מֵכִין אוֹתָם לְמִלְחָמָה בְּאִיוּרִים כֵּהִים בְּרִשּׁוּמִים כְּבֵדִים הֲרַק אֲנִי רוֹאָה אֵיךְ דֻּבּוֹנִים שֶׁל אַגָּדוֹת מְרַפְרְפִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת, תּוֹפְסִים עֶמְדָה בְּמַדְּרֵגוֹת 'אִסּוּף' עוֹלִים לִנְקֻדַּה לְעֵבֶר הַשְּׁלָגִים וְהַשְּׁתִיקָה, שֶׁלֹּא הָיִיתִי... וְקַר לָהֶם וְקַר גַּם לִי וְכָאן, שִׁבְעִים אָחוּז לָחוּת מִתְמוֹסְסִים בְּחֹם הַתְּהִיוֹת. שִׁבְעִים וְעוֹד שָׁלֹש שָׁנִים בְּאֹסֶף זִיכְרוֹנוֹת.