כּבוֹד הַמַחשֵׁב

הוא קורא במהירות עצומה בלי להבין מילה וחצי-מילה הוא שולט בכול המילים הנחרזות בעוצמה העולה על זו של עוויתות-גמילה בלי להניד עפעף בלי לדעת מי זה ביירוֹן, פושקין, הַיינֶה ואיך אפשר להיות בו-זמנית שוכן במרומים ושוכן עפר - הוא מוצא במיליונית-שנייה כמה יחסים קִיֵּים החכם מכול אדם עם אלף נשים אִם קִיֵּים רק כשהן היו טהורות על-פי ההלכה (לרבות הנוכריות) וכמה כבשׂים ספר, האשים ודן לשחיטה בטרם נרדם בגפו על משכבו כיאה למלך-רם שאלוהים טרח להיראות אליו לא פעם אלא פעמיים! - יש המאמינים שהוא נזר-הבריאה והולכים אחריו לַמִדבר הבינארי הקר והמנוכר שאי-שם בקצהו נמצאת כביכול או לכאורה אִם לא הארץ המובטחת אז לַמִּצְעָר ההרגשה שהם עשו ככול האפשר כדי להבין שיש דברים שאִי-אפשר - הוא בא מן האדם ואל האדם יוּשָב לצורך ריפוי או חידוש נעוריו ולמרות שהוא עקר כמו חול ואינו יכול - לא להיבעל ולא לִבעוֹל הוא מתרבה כמו זאב-הים (בַּקָּלָה בפי-כל) אבל דם ממש דם אין לו - לא קר ולא חם! יש הטוענים שיום אחד הוא לא יזדקק לנו עוד לָעַד שהוא יֵדע פתאום מאין הוא בא ולאן הוא הולך ויפחד למות אפילו בְּשֵׂיבָה- טובה, אפילו מות-נשיקה על אהובה אחרונה; רבייה דו-מינית כלומר הוא והיא תזכיר לו בבת-אחת דגים ונרקיסים והוא יֵדע מדוע ויוכל להציג בגאון את נוּסחוֹת-הריח שעושות את הדמיון ואת הדלתא שעושה את ההבדל הקטן וגם לשיר בבאס, טנור, אלט וסופראן Vive le petit difference לקבל בו-זמנית מִדֵי נָנוֹ-שנייה זִקפָּה דיגיטלית ואורגזמה אַנָלוֹגִית ולחוש קינאה איומה למי שמהיר ממנו (ותמיד יהיה כזה שהרי מחשב למחשב - זאב)... יום אחד הוא אפילו יתחיל להאמין באלוהים ו/או שהוא עצמו אלוהים! אל דאגה: עד שהוא ילמד לנגב לעצמו את התחת לבד, לנער אחרי שהוא משתין ולעשות מפעם לפעם ביד כבר מזמן מזמן לא נהיה עלֵי-אדמות... לילה טוב!