אני רוצה לזכור אותך כמו שהיית
בְּלֵב ימי הפרץ והסער
לכן לא ניפגש למרות הסקרנות
שמִתדפקת מחדש בשער
השער הוא נעול וככה יִשָּׁאֵר
עַד אִם יאכלוּהוּ תולעי הזמן
שבשבילן אפילו הברזל
הוא מִן בשר ודם
אבל כל יופי חי כוחו גדול
ומשמח לעולם כמעט
באי-נצחיותו - שבָּהּ הוא כל-יכול
וזה גם סוד יופייך מאז
ואם נכון שתולעי הזמן אוכלות בלי להסס
מלך ועבד כשווים - נכון גם זה
שכּל יָפה קודם אצלן
לְמה שמכוער או סתם
מה גם שאת היית יפה מדי לכל ארכך
מכף רגלך הַאַיָלִית עד שורש צמתך
בלבושך הַמזַוֵּג תום ותשוקה
בעֵירוֹמך הרך כנשיקה -
אני רוצה לזכור אותך כמו שהיית
בלב ימֵי הפרץ והסער
ששככו ולא יהיו שנית
כי רוח איש הורגת רוח נער
ולא רק היא - הזמן משאיר את חותמו
על כול דבר מָשִׁישׁ
והוא אורב יומיום לשים ידו
על חלומות שמתגשמים
על כן לא ניפגש לַמְרוֹת שֶׁיֵשׁ
זכות ראשונים לאהבה ההיא
שהושארה בחלומות טובים
לפני שזמן התחיל בה למשש -