ריבועים, ריבועים

ריבועים, ריבועים חילקו את הים, וריבועים, ריבועים את האדמה. וקווים חדים שמו להפריד בין שמים לשמים במשחק השח והמת של אני ואתה ואת. ולמעלה ולמטה שמו גבול ברור. לא יעלה על הדעת שמי שנולד במחשך, יעלה וישחק ופניו יתמלאו האור תום זה הנחסם ע"י כללים ברורים חרוטים בדם עוד מבראשית. כך טוענים. אותם, בעלי החכמה הנערמת בערמות זו על גבי זו והחדש רומס את הישן לאבק ודפים ממלאים חללים שפעם היו פתוחים לרווחה לא נותר בהם מקום להוסיף שמחה. רק העבר וההווה והעתיד משייטים להם חופשי מפה לאזן בדיוק כמו העננים וכמו הגלים וכמו גרגרי החול הנתפסים ברוח, לספר על מקומות אחרים וכמו הלבה הרותחת במרכז נשמת הכדור עליו עומד הכול. יונה לוי גרוסמן [קישור]