עץ בודד ומיותם - עלוותו פרע הרוח, כמו ליטף בשובבות את בלוריתו, בניגון השיב העץ אהבתו לרוח, זרועותיו הושיט הוא לקראתו. עץ בודד ומיותם - עלוותו הֵשִיר הרוח, בוש, נכלם עמד הוא לפניו, בעריו נחשף העץ, עפרורי, שחוח, כמו נתין נכנע אל אדוניו. עץ עירום, מרוט עלים - ענפיו הכרית הרוח, באין מקלט, אבדו לו זרועותיו, גידם עמד חשוף, ראשו קירח, אסיר נטוע כל ימיו.
|