מולדת ואמא

שתיהן לי אבדו מולדת ואמא ומאז הבדידות היא מולדת ואמא ומאז הבדידות היא דִגלי, הִמנוני היא שמִי היא תּוֹכִי וּבָרִי הוֹ בדידות - את גדולה את מולדת שאין לה גבולות כמו הרוח: מרגע צאתה שוב אין לעצור ולכלוא ורק לחכות שתשכך אי-שם ויהי זה גבולה כך מאז אני נדה, גולה מהיכן להיכן - שתיהן לי אבדו מולדת ואמא ומאז הגלות היא מולדת ואמא ומאז הגלות היא שמי השני, היא שפתִי שאותה מבינות אִם צריך רק ציפורים נודדות - שתיהן לי אבדו אֵם ומולדת האחת לעולם לא תשוב השנייה כבר אולי מיותרת.