כל זרע, כל נבט, כל צמח, כל גנן,
בוחנים את האופק, עוקבים אחרי כל ענן,
האם מתקרב השקע וזזה הרמה,
ומתי כבר תרד הטיפה הראשונה.
כי הרי המים הם תמצית החיים,
ובהעדרם אנו סתם ערמה של מלחים.
גם חיות ועצים את המים צריכים,
ומה יהיה התחליף למים בשירותים?
ותפילת כל היצורים החיים,
הגיעה בסוף לשוכן במרומים.
אופס, אמר אלוהים בהביטו ביומן,
גם השנה לא פתחתי את הברז בזמן.
ושפותחים את הברז בשמים,
קשה לעצור את המים,
והם מתחילים במילימטרים ונגמרים בשיטפונות,
פרטים אצל נח בזיכרונות.
וכאשר העצים והחיות שתו לרוויה,
חולף החורף והאביב פורץ בשמחה,
וכולנו תקווה כי גם בשנה הבאה,
לא ישכח אלוהים את תפקידו בפרשיה.