|
שבויה בין זרועותייך כציפור לאה סדוקת כנף, להמריא ניטל בי כוח, נתליתי על ענף, ועיניי זולגות כדלף רום גווי רפה, שמוט, בתוכי כל כך נואשת, תוגה לוחשת שאמות. חי נפשך, ברכיני, חמלתך הניחי על הכף , נא רפאיני למעופי, בחסדך הרעידי בי כנף, וחזקיני זאת הפעם, שלחיני כעלה נידף, זוך נוצה ממרום רקיע אותיר לך על הסף. |