בלכתך השארת מורשת,
בליבי בממלכתי.
והשפע והאור ילווני בדרכי.
דרך שירייך חייתי,
באהבה גם בכאב,
במוצאי בתוך תוכי,
את החיבור ואת הלב.
את חדוות היצירה
שלא מצאתי בתוכי
בלכתי בחשכה...
בחיפושי אחר ביתי,
מצאתי בשירייך,
ונמלאתי בשמחה!!
ובתוכן ובמלל -
הבנתי משמעות ברכה.
לא קלה היתה דרכי,
לא תמיד מצאתי אור.
אך אהבתי לזמר -
היתה לי למזור.
היית לסמל, לדוגמא,
לעוצמת ביטוי של נשמה.
וחכמתך תמיד גרמה לי -
לחפש אצלי דבר מה...
ליווית אותי בילדותי,
הן גם אני כמוך
את הקיבוץ חוויתי,
אך בשונה ממך,
נפגעתי וכביתי.
בבוחרי באור
ילדתי את בתי
את שמה קיבלתי
בערב יום שישי,
בשבתך בטלוויזיה על מסך ביתי,
סיפרת אז על בתך - על הללי!!
והשם כל כך יפה!!
הדהד בתוך מוחי.
וידעתי בתוכי -
כך תיקרא בתי.
כן, הזמן חלף...
והתכווץ ליבי,
בראותי כי נחלשת.
כי בריאותך רופפת.
התפללתי לשלומך,
אך את בחרת ללכת...
לכי לדרכך,
באהבת אין קץ.
כי מה שכאן השארת -
לנצח יהדהד.