החיים לא נגמרו גם כשהלכתְ
על-מנת שלא לחזור עוד לְעולם
אבל לא ניראו מאז גשמי ברכה
בשדות שהִצטמחנו בם
והם יבשים קשים זקוקים לכל דִמעה
של מי שנִשאר לזכור לחלום לזרוע
שוב ושוב זרעים של נחמה
שאחד מאלף אִם נִקלט
לא אובדת התקוה
והיא לא אבדה היא רק שותקת
מחכה לרטיבות וחום
או לשארית דמַי כדי לפרוח
גם-אם עוד אינה יודעת זאת
כן. חיים לא נגמרו כשהלכת
כי הלכת ונעלמת מתוך בחירה
או היית תמיד חזיון-שרב
ומקומך לא כאן - היה לא כאן
הוא במידבר!
ולא סתם מידבר - מידבר פרטי שלך
שירשת ושתורישי
ומי שיזיל דִמעה על כך
את ממילא לא תרגישי
אַת ומי שמעמיד פני אהבה
ואוהב רק את עצמו רק את עצמו
מצידי שיעלם מהעולם
כאילו לא היה - אף פעם לא.