בס"ד
עוד לפני הרבה שנים
קיבלנו את הזכות להתקשר עם אלוקים
היום בעידן המודרני, אנו מתגאים בהמצאות ובהישגים
שזכינו לפתח בדורנו, אפשר היום לדבר
מארץ לארץ, מרחקים של אלפי קילומטרים
ללא חוטים, מכשירים זעירים, איזו הצלחה
כל הכבוד אנו מלאי גאווה
אנו שומעים אחד את השני, מדברים ומדברים
איזה כייף, אפשר לדבר בלי לראות את האחר
פשוט לוחצים וטיק, מדברים, על הכל מדברים
זה לא משנה על מה, העיקר שמישהו שומע אותנו
לזה הגענו היום ולכן אנו דור מאוד חכם
או קיי, עכשיו נחזור כמה אלפי שנים אחורה
בדור שלא המציאו עוד את החשמל
ולא היה טלפון, ולא מכוניות, אבל, מה היה להם?
הא, מעניין מה היה להם
תפילין - ללא סוללות, ללא חוטים
בלי אנטנות, בלי תחנות ממסר, בלי לווינים
כן, תפילין, תתחילו להבין – תפילין
קו ישירות, ישירות עם אלוקים
ישירות לבורא עולם, זכות לכל גבר בעם
ישירות בלי ניתוקים, בלי מחסומים
בלי מזכירות, בלי רשרושים, ישירות לשם יתברך
אך, זה היה דור באמת מבורך
ישירות לקדוש ברוך הוא, אתה מתפלל
והוא שומע, ללא חיוב, ללא תשלום
יתברך שמו לעד, ישירות לשם והוא רק אחד
כל כך הרבה קבלנו מאבינו שבשמים
ובמה אנו מתעסקים עדיין
מדברים, כן, זה באופנה, אפילו נהנים
מפטפטים – הנושא לא חשוב, העיקר מדברים
ולנו יש תפילין, הא ... ולנו יש תפילין, תפילין
ישירות לאלוקים ואנחנו מנסים כל הזמן
לחכות את הגויים, תפילין ישירות למרומים
אנחנו מדברים והוא מאזין, תפילין ישירות
לשם יתברך, אז מתי כבר נבין? תפילין
לכל גבר צריכים להיות תפילין, איזו זכות
תודה, תודה אלוקים, אך מה כל זה שווה
אם אותם לא מניחים? ואנחנו
אנחנו נקראים דור של חכמים?
איזו מתנה גדולה קיבלנו תפילין
אפשר לדבר ישירות עם אלוקים
אז, איך אפשר לא להניח תפילין?
ואנחנו חכמים? ואנחנו חכמים...