ל- מ.י.
חשבנו שהזמן שלנו הוא בלי סוף
ויש לנו מחר ועוד מחר
והאביב פתאום לא יחלוף
עוד לעולם
חשבנו שהכל יהיה פשוט וטוב
כמו חלום שהוא חלום
וכשנקום יהיה רק אור
רק אור -
אבל קמנו והתחלנו לחכות
ולחשוב שלא רק אור
ולבדוק אסור-מותר רע-טוב
ולחשוש
אבל מי ידע שאהבה
לא בנויה לחשוב לא לחכות
לא לבדוק אסור-מותר
ולא להתבייש כמו ילד-טוב
אבל מי חשב שהאביב יחלוף
כמו ברק ואין מחר
ושהכל היה מותר-מוצדק
עד הסוף -
חשבנו שהזמן שלנו הוא בלי-סוף
ושעפנו מכוכב ואל כוכב
אבל באנו מעפר
ואל עפר -
(נ.ב. גם האביב הזה כבר מאחורינו)
