נראה כאילו בגלל המצב אסור להזכיר את המילה צמיחה כי "זה זמן מלחמה" ועוד ועוד...
אין ספק שמלחמה מאטה את הצמיחה ונדרשים משאבים כלכליים עצומים כדי לעבור את התקופה הזו. עסקים נסגרים, ואת הצפון אני בכלל לא מזכירה.
אז כן, בדיוק עכשיו כשצה"ל נלחם בצפון והתעוררו השדים בלבנון צריך להתכונן יותר מתמיד להמשיך באורח החיים הרגיל עד כמה שאפשר. זה לא קל. לפעמים נדמה כאילו אין אפשרות לעשות דבר מלבד לחיות בין מהדורת חדשות אחת לשנייה וכמובן להתפלל הרבה שהחיילים שלנו יחזרו בשלום.
אני אומרת שהכוח שלנו טמון הרבה מעבר. מעבר לדאגה ולפחד אנו עם חדור אמביציה, תקווה, כוח ואמונה.
השורה התחתונה היא שקשה לשבור אותנו. יממה אחרי האירוע הביטחוני הכי מורכב אנו ממשיכים את הסצנה של חיינו ולא נחים לרגע. כי אם נעצור אז מה? מה נשיג? מה נרוויח? חוץ מבזבוז של זמן יקר והתעסקות במצב רוח מדכא אני לא רואה לזה שום תועלת. מה ייצא אם נשב ונכרסם ציפורניים כשבפועל אנו יכולים להיות הרבה יותר פרודקטיבים ולהמשיך לפתח ולהתפתח כי אין לנו מציאות אחרת ואם נצטרך להתעורר אחרי המלחמה יכול להיות שיהיה מאוחר מידי...
הרבה דברים מתעכבים "בגלל המצב" וזה חבל, מיותר ובזבוז של זמן יקר. כל עוד אנחנו לא יכולים להילחם פיסית בחזית עלינו להמשיך בגזרה שלנו. כל אחד בתחומו מחויב להמשיך לייצר ולשדר עסקים כרגיל כי אחרת כאשר תיגמר התקופה המזוויעה הזו יהיה קשה מאוד להתרומם ולהתחיל לפצות על תקופה של חודשים ללא פעילות.
איך עושים זאת? בתור התחלה מתחילים לפתוח כמה שיותר קווי תקשורת. מדובר בתקופה קריטית ואם נשב ונחכה שתיגמר המלחמה זה יכול להיות הצעד אשר יקבור אותנו כי להתגמד זו הטעות הכי גדולה.
חשוב שלפני המלחמה שמעו עליך כל הזמן תמיד עדכנת ושלחת מסרים ופתאום דממת אלחוט. במו ידיך אתה יוצר מצב בו אתה גורם לכולם לחשוב שאתה כבר לא קיים.
ואם נראה שבגלל המלחמה לאנשים אין ראש לכל מיני דברים אז להיפך יש לי חידוש עבורכם זה בדיוק הזמן בו אנשים צמאים למציאות קצת אחרת ממציאות הפגז. לאנשים נהיה המון זמן פנוי בין אם זה במקלט או בכל מקום אחר התפנה להם הרבה זמן לראות טלוויזיה ולקרוא עיתונים ולכן זה הזמן הכי טוב להיות שם ולהפיח את התקווה שהחיים נמשכים והמלחמה לא תגמור אותנו אלא אנחנו אותה וזה בדיוק הזמן בו זרימת האנרגיה צריכה להיות הכי חיובית אשר תשדר שגם כאשר תיגמר המלחמה השוק עדיין עובד ויעבוד ולא ייווצר מצב בו אנשים ייצאו מהמקלטים למדינת אי ודאות ...
נכון שזה לא הזמן להוצאות כספים מטורפות אך עדיין החובה להיות שם מוטלת על כל עסק פשוט להמשיך ולהוציא דברים החוצה בין אם זה פעילות עסקית ובין אם מדובר בהירתמות למען הקהילה בצפון אשר מברכת כל יוזמה לעזרה.
כאן יחסי הציבור נכנסים לתמונה. יחסי ציבור בהגדרה הם הבאת דברים טובים לידיעת הרבים ואין זמן טוב יותר (לצערי) מזמן של מלחמה כדי להוציא את הדברים הטובים החוצה. אם ביום יום אנחנו עסוקים עד מעל הראש בפעילות עסקית זה הזמן להוציא את הפעילות הקהילתית שלנו החוצה ולהראות את הרגישות הקיימת בכל אחד מאיתנו ואת היכולת באמת לעזור כשצריך.
כל היוזמות מבורכות ובאמת המון ארגונים תורמים ועושים הכול למען תושבי הצפון והסביבה אין דברים כאלה בחוץ ואת החום של הארץ אנחנו מרגישים בכל יום ובכל מקום.
אנו נמצאים בתקופה בה עלינו להיות חזקים ולהיות פעילים עד כמה שאפשר ויותר.לפעול בכל מישור ופשוט להיות שם כל הזמן ובכל דרך כי אי אפשר ואסור לנוון את התודעה של הציבור שהוא קהל המטרה שלנו. זה הזמן לתקשר עם כולם כמה שיותר ולדאוג שהחיבור לא יתרופף פשוט להסתכל שני צעדים קדימה לתקופה שאחרי המלחמה ולכוון לשם שכשזה יגיע אמן בקרוב כולנו נהיה חזקים מאי פעם.
דבר אחרון עלינו לזכור ולא לשכוח. אחריות אישית אמיתית במצב של משבר זה להמשיך לפרוח ולשגשג. החוסן הלאומי של עם נמדד ביכולת הזאת בכל מצב ולמרות הכול.
