המכנה המשותף לכל "תוכניות השלום" למיניהן איננו שלום. מזמן כבר לא מדובר על "שטחים" תמורת שלום, או "שלום", או ביטחון, או "ביטחון". על כל אלה ישראל הנהנתנית והמפוחדת מערפאת ומסייעניו כבר ויתרה. מביילין ועד שרון, המכנה המשותף הוא הטרנספר. לא מדובר במכבסת המלים המעודנת: "הזזה" או "פינוי" או "הורדה", ואפילו לא על עקירה או גירוש. מדובר בטרנספר.
טרנספר של יהודים מבתיהם בארצם בגלל היותם יהודים. מדובר על איסור על יהודים לגור ביהודה - מקור שמו של העם היהודי - והפיכת יהודה ושומרון למקום היחיד בעולם שבו אסור ליהודים לחיות. אם אין זו גזענות, מהי גזענות?! ומערכת אכיפת החוק, והתקשורת המגויסת למען "השלום"/ז'נבה/אוסלו/גדר האפליה - שותקות!
ייאמר מייד: פקודה לבצע טרנספר של בני-אדם מבתיהם בגלל לאומיותם או דתם היא פקודה בלתי-חוקית בעליל, שדגל שחור מתנוסס עליה, ואסור לבצעה. ואם יושג לכך רוב דמוקרטי בכנסת?
הכלל שצריך להנחות נקבע בעבר על-ידי אדמו"רי השמאל, שאיימו כי ישכבו תחת גלגלי המשאיות המיועדות לטרנספר של ערבים. כלומר: כשם שגם אם הכנסת תחליט פה אחד על עקירת ערבים מבתיהם, ההחלטה תיחשב כבלתי דמוקרטית וכאסורה - ואף לא ניתנת - לביצוע, כך גם לגבי יהודים. לכל אבירי זכויות האדם והדמוקרטיה יש להזכיר כי זכויות האדם נועדו גם ליהודים. ולכל מי שדוגל בטרנספר - בשם זה או אחר - מוצע לתרגל קודם טרנספר של יישוב ערבי, ולראות אם הוא בר-ביצוע, לפני שיעז לטרנספר יישוב יהודי. ולכל מי שסוקר מה שיעור היהודים המוכנים לפנות את נצרים, או את בית אל, ומסיק מכך מסקנות פוליטיות, ואינו מזדעזע מכך, מוצע לסקור גם מה שיעור היהודים המוכנים לפנות את טייבה או את אום-אל-פחם, ואל יזדעזע מכך.
מה לעשות כדי לסכל את מזימת הטרנספר:
א) לקרוא לטרנספר בשמו ולהמחיש את אי-חוקיותו, ולא להסתפק במלים מעודנות, כאמור לעיל, אשר כביכול ממתיקות את רוע הגזרה.
ב) להבהיר כבר היום את עלותו הכספית של הטרנספר. הרעיון של עקירת יהודים מבתיהם כאילו היו חפצים נטולי כל זכויות ורצונות משל עצמם מנוגד לכל ערך ציוני, יהודי, אנושי ודמוקרטי. גם מפונים, ואפילו בהסכמה, רשאים לקבוע היכן ברצונם לגור, ולקבל פיצוי בהתאם, ולא להיות "מוזזים" למקום נידח וזול שייבחר עבורם. מומלץ אפוא למפונים הפוטנציאליים להבהיר כבר היום שיסכימו "להתפנות" רק להרצליה, למשל, ולדרוש ולקבל פיצוי בהתאם. עוד לא קמה המדינה, אפילו לא "המדינות התורמות" לרשות הטרור הפלשתינאית, שתהיה מסוגלת לממן טרנספר זה.
ג) להציב מגן אנושי סביב היישובים המיועדים לטרנספר, בממדים שיהפכו את המשימה הבלתי חוקית גם לבלתי אפשרית. מגן אנושי כזה הוא אנושי באמת, להבדיל ממי שמגונן בגופו על ערפאת.
ד) למנוע פרובוקציות ופגיעות בחיילים, אשר ישחקו לידיהם של אדריכלי הפינוי וישמשו להסתה נגד רוב העם בישראל. לקח ההסתה נגד רוב העם בגלל פשעו של יחיד זכור לרע מיום רצח רבין ועד היום, והשימוש המזוויע בתמונת רבין במדים נאציים על-ידי סוכן שב"כ אף הוא נעשה במטרה להבאיש את ריחו של מי שהשלטון אינו חפץ ביקרו.
אחת הססמאות המלוות את "תוכניות השלום" למיניהן היא הרצון להבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ההיפך הוא הנכון: אותן תוכניות סופן להפוך את ישראל ללא מדינה, לא יהודית ולא דמוקרטית:
א) לא מדינה: מדינה הבורחת מפני הטרור, מקבלת את תכתיביו ומתחפרת במעבה האדמה או מאחורי גדר קורי העכביש, סופה להישטף מערבה על-ידי הטרור שידלוק בעקבותיה, לנוכח גילויי החולשה שלה, עד שתחדל מלהיות מדינה. ישראל כזאת מאשרת את דברי נסראללה בנאום קורי העכביש שלו, לתשומת לבו של ראש הממשלה שרון, ערב נאום הרצליה שלו.
ב) לא יהודית: מי שמוותר על הר הבית מוותר על ארץ ישראל. ירושלים, ובראש ובראשונה העיר העתיקה והר הבית, הם לב העם היהודי, ויהודה ושומרון הם שורשיו, ולא תל אביב והרצליה. בשנת ה-100 למותו של הרצל יש לזכור כי הציונות קמה כדי לרכז את עם ישראל בארץ ישראל, לפני היות "הקו הירוק", "השטחים", "הכיבוש" וכו'. מדינת ישראל המוותרת על הר הבית ומכירה בו כחו"ל איננה מדינה ואיננה יהודית.
ג) לא דמוקרטית: מי שמוכן לבצע טרנספר של יהודים מבתיהם בלב ארצם בגלל היותם יהודים הופך את ישראל למדינה שאינה דמוקרטית. כיצד היינו מגיבים אם, למשל, היתה ממשלת צרפת מחליטה שמחצית פריז, וכן המחוזות הצמודים לבירת צרפת, יהיו אסורים למגורי יהודים. גם ישראלים המתנכרים לכל ערך יהודי, ואשר מוכנים להסגיר את הר הבית לאויב בלי להרגיש אפילו שמדובר ב"וויתורים כואבים", היו מתקוממים כנגד האנטישמיות הצרפתית. אבל, מה שאסור בצרפת, האם הוא מותר בישראל? והאם אין טרנספר של יהודים בארצם נותן הכשר לאנטישמיות ברחבי תבל?
_______________________
כותב המאמר הינו יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
