חששם הגדול ביותר של רבים מאיתנו הינו מגניבת כרטיס האשראי שלהם ויציאה לחגיגת קניות פרועה על חשבונם. מתברר שהשד לרוב, אינו כל-כך נורא, שכרטיס האשראי הינו עדיין אמצעי בטוח יחסית לביצוע עסקאות ושכל עוד בודקים מעת לעת את החיוב החודשי אין צורך להיכנס לפאניקה.
ראשית, יש להבחין במספר סוגי כרטיסים בהם דן החוק : הסוג הראשון הינו "כרטיסי אשראי" שהינם
"לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק ללא תשלום מיידי של התמורה".
הסוג השני הינו "כרטיסי בנק" שהינם
"לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר, המיועדים למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או לרכישת נכסים בדרך של חיוב חשבונו של לקוח בתאגיד בנקאי וזיכוי אדם אחר על ידי שימוש בכרטיס במכשיר המיועד לכך במקום עסקו של הספק".
הסוג השלישי הינו "כרטיסי חיוב" שהינם
"כרטיס אשראי, כרטיס בנק, כרטיס תשלום, או לוחית או חפצים אחרים המיועדים לרכישת נכסים...".
ולבסוף, הסוג הרביעי בו דן החוק: "כרטיסי תשלום" שהינם
"לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר, המיועדים לרכישת נכסים מאת הספק, שניתן לצבור בהם ערך כספי בדרך של טעינה חוזרת, למעט לוחית או חפץ כאמור הניתנים לטעינה בכסף מזומן בלבד כאשר לא ניתן באמצעותם לחייב את חשבון הלקוח".
החוק מסייג את אחריותו הלקוח לשימוש שאינו כדין בכרטיס החיוב, בקובעו כי הלקוח לא יהיה אחראי
בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה בכרטיס אחרי שנמסרה הודעה למנפיק על גניבתו, על אובדנו או על שימוש לרעה בו.
לשון החוק מוסיפה ומסייגת את אחריות הלקוח לשימוש שנעשה בכרטיס אף
בטרם נמסרה למנפיק הודעה כאמור. לעניין זה, קובעת לשון החוק כי הלקוח יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה
לפני שנמסרה הודעה למנפיק, לפי
הסכום הנמוך מבין שני אלה:
(1) סכום קבוע של 75 שקלים חדשים בתוספת של 30 שקלים חדשים
לכל יום מהמועד שבו נודע לו על גניבת כרטיס החיוב, על אבדנו או על השימוש לרעה בו עד מועד מסירת ההודעה; על אף האמור לעיל, אם מסר הלקוח את ההודעה תוך
שלושים ימים מיום שנעשה לראשונה שימוש לרעה, לא יהיה אחראי לסכום העולה על 450 שקלים חדשים; יום ההודעה לא ייכלל במניין הימים, אם נמסרה באותו יום שבו נודע ללקוח על האובדן או הגניבה.
(2) סכום העסקאות או הפעולות שבוצעו בפועל.
יש להדגיש כי הגבלת האחריות האמורה לא תחול אם הלקוח מסר את כרטיס החיוב
לאדם אחר, למעט מסירה בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד (לעניין זה, מסירת כרטיס החיוב יחד עם הצופן לא תיחשב כמסירה בנסיבות סבירות); אם השימוש בכרטיס החיוב נעשה בידיעת הלקוח או אם פעל הלקוח בכוונת מירמה.
כלומר, כל עוד פעלתם בתום-לב ובאופן סביר והודעתם למנפיק על השימוש לרעה שנעשה בכרטיס מייד עם היוודע לכם הדבר - יהיה הסכום בו תחויבו בן כמה מאות שקלים לכל היותר. החוק אף מוסיף וקובע כי הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה לאחר שכרטיס החיוב הגיע להחזקתו של המנפיק.
החוק גם מתייחס למצב בו ניתנה על-ידכם לבית-עסק הוראה לחיוב בסכום נתון וזה החליט על דעתו לשנות ההוראה בלא הסכמתכם. לעניין זה, קובע החוק כי
"הודיע לקוח למנפיק, תוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעת המנפיק על החיוב, שהסכום במסמך המעיד על העסקה הוגדל ללא הרשאה, ישיב לו המנפיק את ההפרש בין הסכום שעליו הודיע הלקוח כי התחייב בו תמורת הנכסים שרכש, לבין הסכום שרשום במסמך, בערכו ביום החיוב".
החוק מוסיף וקובע לעניין זה, כי המנפיק ישיב את סכום ההפרש, בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מ-30 ימים מהיום שבו נסמרה לו הודעת הלקוח. עם זאת מוסיף וקובע החוק, כי אין באמור כדי לגרוע מזכותו של מנפיק לחזור ולחייב את הלקוח בסכום ההפרש אם נוכח שהלקוח
אכן התחייב גם בסכום ההפרש הרשום במסמך כולו או חלקו.
במקרה כזה ימסור המנפיק ללקוח הודעה המפרטת את הנימוקים לחיוב לפחות חמישה עשר ימים לפני החיוב בפועל, וימסור ללקוח, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה.
לעניין "כרטיסי אשראי", מגדיר החוק מהי עסקה "במסמך חסר". עסקה זו, בה נעשה שימוש יום יומי כמעט על-ידי רובנו, הינה עסקה בין לקוח לבין ספק, שבה לא הוצג כרטיס אשראי, עסקה שבמסמך המעיד עליה לא צוינו כל הפרטים הקבועים בתקנות או עסקה שהמסמך המעיד עליה לא נחתם בידי הלקוח. דוגמא יומיומית לעסקה מסוג זה הינה עסקה טלפונית למשל.
לעניין "עסקה במסמך חסר" קובע החוק, כי
"חויב לקוח לשלם את תמורתה של עסקה במסמך חסר, והודיע למנפיק, תוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעת המנפיק על החיוב שהוא לא ביצע את העסקה או שפרטי המסמך הושלמו שלא בסכום שבו התחייב הלקוח, ישיב לו המנפיק את סכום החיוב בערכו ביום החיוב, או את ההפרש שבין סכום החיוב המוסכם על הלקוח לפי הודעתו, לבין הסכום הרשום במסמך, לפי העניין, תוך חמישה עשר ימים מיום מסירת הודעת הלקוח".
גם במקרה זה רשאי המנפיק לשוב ולחייב הלקוח, אם הוברר לו כי העסקה אכן בוצעה. זאת, כמובן, בכפוף למתן הודעה מנומקת ללקוח וזכותו של הלקוח לקבל לרשותו כל מסמך המעיד על ביצועה של אותה עסקה.
מכאן, שכל עוד פעלתם בתום-לב ובזהירות סבירה וכל עוד תקפידו על בדיקת חיוביכם החודשיים תוכלו להקטין מאוד את נזקיכם הפוטנציאליים גם במידה ונעשה שימוש לרעה בכרטיס החיוב שלכם. במסגרת חוק השכיל המחוקק בכך לקבוע הסדר שיאפשר שימוש שוטף, יעיל ובטוח בכרטיסי החיוב. זאת מתוך הכרה שחשיבותם של אלה לפעילותו התקינה של השוק המודרני.
________________ המחבר הינו עו"ד, חבר ועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי הדין. תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.