המוצר שנשא מחיר אטרקטיבי צבר לפתע מע"מ, עלות משלוח או ביטוח? למוכר היתה "תקלה" או "טעות" בסימון המחיר? על המוצר לא מתנוסס כלל מחירו? מהן חובות המשווק או בית-העסק, מה הן זכויותיכם וכיצד תגנו עליהן? בטור שלפניכם.
במקרים רבים מתפתים בתי-העסק לייצר השיווקי על חשבון החובה המשפטית. ברור לכולם שמחיר המוצר ללא מע"מ נראה הרבה יותר אטרקטיבי וככל שתופחתנה ממנו עלויות נוספות כך יעוט עליו הצרכן בחדווה רבה יותר. במרבית המקרים תרגילים מסוג זה אינם חוקיים ביותר מבחינה אחת, מהווים הטעיית הצרכן ומזכים את זה האחרון בסעדים שונים.
בפתח הדברים ועוד בטרם ההתייחסות לעלות המוצר וסימון מחירו כדאי לדעת כי על עוסק חלה החובה [1] לסמן על המוצר (הנכס או השירות המיועדים למכירה) או במצורף לו פרטים בדבר שם המצרך וכינויו המסחרי; ארץ הייצור; שם היצרן, מספר זהותו ומענו, ואם המצרך מיובא - שם היבואן, מספר זהותו ומענו; כמות המצרך ופירוט חמרי היסוד שמהם הוא מורכב.
לעניין סימון מחירי המוצרים, קובע החוק [2] כי
"עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל" (ההדגשות שלי; ת.ר.).
הגדרת "המחיר הכולל" בחוק [3] כוללת מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה וכל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה. המחיר יסומן כמחיר "הכולל" בלבד ואך ורק במטבע ישראלי (למעט חריגים מיוחדים הנוגעים בעיקרם לשירותי תיירות), באופן הנראה לעין, בספרות ברורות ובמטבע ישראלי [4].
החוק קובע [5], כאמור, אף בכל הנוגע להצגה לראווה של מוצרים באופן שניתן להבין שהם או דומים להם נמכרים על-ידי בית העסק. מכאן שאין המוכר יכול להודיע בדיעבד כי חלות על מכירת המוצר עלויות נוספות שלא סומנו מלכתחילה ואשר לא ניתן להימנע מתשלומן.
החוק אף מוסיף וקובע סנקציה כנגד העוסק המפר את ההוראות הנ"ל וסעד לצרכן:
"המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם... אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור" (ההדגשה שלי; ת.ר.).
הבחנתם במוצר הנושא תו מחיר אטרקטיבי? ניגשתם עמו לקופה והנהלת בית-העסק סירבה בכל תוקף למכור לכם את המוצר במחיר המסומן מכל סיבה שהיא? תוכלו לעשות אחד משניים: לרכוש את המוצר במחירו הנדרש ולתבוע מאוחר יותר את הפרש המחירים או לתבוע את קבלת המוצר במחיר הנקוב. בשני המקרים כדאי יהיה לתעד המצלמה את המחיר המתנוסס על המוצר כראיה לשימוש עתידי.
הכלל האמור חל גם לעניין רכישה באינטרנט. אם צוין מחיר מוצר ובשלב מאוחר יותר צורפה אליו עלות משלוח חייב העוסק לאפשר לרוכש רכישת המוצר גם בלא משלוח (למשל באמצעות הגעה אישית למקום וקבלת המוצר) ואם אינו עושה כן תחולנה עליו ההוראות הכלליות הנ"ל. כדאי לדעת שאי-סימון מוצרים כאמור מהווה גם עבירה פלילית של בית-העסק ועשויה לחשוף אותו לסנקציות הקבועות בחוק בשל כך (מעבר לסעדים האזרחיים העומדים לצרכן) כמו קנסות.
חשוב לציין, כי מכח החוק פורסם צו [6] המתייחס באופן פרטני אף יותר לחובת ואופן סימון המוצרים לסוגיהם השונים. כך למשל, קובעת [7] לשון הצו כי הסימון לא ייעשה בכתב-יד ואם לא ניתן לסמן על המוצר, יבוצע הסימון על גבי תווית שתוצמד היטב למוצר או לאריזתו בהדבקה או בתפירה באופן שתמנע הסרתה בקלות וכי
"פרטי הסימון יהיו ברורים, קריאים ובני קיימא; כל מלה ופרט יצויינו בבהירות, באותיות לא קטנות ולא דחוסות, במקום הנראה לעין ובאופן שיקל על הצרכן לקרוא ולהבין את הסימון; על הסימון להיות בצבע השונה מצבע הרקע שעליו הוא מופיע" [8] (ההדגשות שלי; ת.ר.).
הצו אף מוסיף וקובע, כי הסימון ייעשה בעברית ובמקום בו הוא מופיע בלועזית יופיע תרגום ברור בעברית כאשר גודל התווים לא יפחת מדוגל התווים הלועזיים וכן כי על מוצר "מחודש" (להבדיל ממוצר "חדש") צריך להופיע סימון מתאים [9].
והערה לעניין מוצרים שתוקנו:
תקנות [10] שנקבעו מכוח החוק קובעות, כי
"עוסק המתקן או המחליף חלק בנכס, על פי הזמנת הצרכן, חייב להביא לידיעת הצרכן אם החלק מקורי, חליפי, משומש או משופץ, וכן חייב הוא להביא לידיעת הצרכן, לשם השוואת מחירים, מחירי החלק לפי סוגים כאמור" [11].
לשון הצו מוסיפה וקובעת, כי על העוסק להמציא לצרכן,
לפני ביצוע העסקה, את הפרטים הנ"ל
בכתב [12] וכי החלק המוחלף
יושאר בידי הצרכן [13].
מכוח החוק פורסמו אף תקנות [14] הנוגעות לאופן פרסום מוצר המיועד לילדים (עד גיל 12) או לקטינים (עד גיל 18). התקנות קובעות, כי בפרסומת המכוונת לקטינים תהא הפרסומת מותאמת לרמת הידע, ההבנה והבגרות של קהל היעד שלה; תהא תואמת ערכים חברתיים המקובלים כחיוביים, כגון: אחווה, אדיבות, יושר, צדק, סובלנות, שוויון, אי אלימות וכן תימנע מתיאור מצבים העומדים בסתירה לערכים אלה.
עוד קובעות התקנות, כי כל מידע בפרסומת יובא בלשון המובנת לקהל היעד שלה, כי המידע יימסר באופן מדויק ואמיתי וכי הפרסומת תיעשה מתוך הכרה שקטינים עלולים כתוצאה ממנה לעשות מעשים שיש בהם כדי להשפיע לרעה על בריאותם או על שלומם.
התקנות מוסיפות וקובעות, כי הפרסומת לא תקשה על קטינים להעריך את גודלו האמיתי של המצרך (על ידי השוואתו למצרך מקובל) ותמנע בלבול בין המאפיינים של מצרכים אמיתיים וחיקויי צעצוע שלהם וכי בפרסומת שבה מובא המחיר של המוצר או השירות,
לא תיווסף למחיר הערכה ממעטת כגון "בלבד" או "רק", אלא אם כן מדובר בהנחה משמעותית; בפרסומת יצוין במפורש אם לשימוש במצרך דרושים פריטים נוספים אשר אינם כלולים במחיר [15].
לשון החוק אף קובעת שורת איסורים [16] בנוגע לפרסומת המיועדת לקטינים. כך למשל, נאסר ניצול לרעה של דמיונם של קטינים ושל נוחותם להתרשם, אמונם, תמימותם או חוסר ניסיונם; תיאורי אלימות או הצגת דברים באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל קטינים; שימוש בעירום או ברמזים מיניים; עידוד קטינים לשכנע את הוריהם או להפציר בהם או בכל אדם אחר לרכוש עבורם את המצרך או השירות; גרימת הרגשה כי הקטינים מקופחים, נחותים או בלתי מקובלים לעומת קטינים אחרים, אם אינם רוכשים את המוצר או גורמים לרכישתו עבורם וכן נתונים על התוצאות האפשריות של שימוש במצרך שהוא מעבר ליכולת ההשגה של קטין או רמיזה כי המוצר יעניק לקטין תכונות או יתרונות אשר אינם קשורים במוצר.
נראה בעליל, כי רובם המכריע של הפרסומים המיועדים לקטינים אינם עומדים בכללים שהציב החוק. ככאלה עשויים הם, במקרים רבים, לזכות את הקטין או את הוריו בעילה לביטול העסקה ולהשבת הכספים ששולמו.
כדאי לזכור שזכויות הצרכן אינן מסתיימות בקופה או לאחר רכישת המוצר. במקרים רבים בשלב זה הן
נוצרות.
________________________
[1] סעיף 17(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.
[2] סעיף 17ב(א) לחוק.
[3] סעיף 17א לחוק.
[4] סעיף 17ב(ב) לחוק.
[5] סעיף 17ב(ג) לחוק.
[6] צו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"ג-1983.
[7] סעיף 2(א) לצו.
[8] סעיף 2(ב) לצו.
[9] סעיף 3(4א) לצו.
[10] תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות), תשנ"ג-1993.
[11] תקנה 1(א) לתקנות.
[12] תקנה 1(ב) לתקנות.
[13] תקנה 1(ג) לתקנות.
[14] תקנות הגנת הצרכן (פרסומת המכוונת לקטינים), תשנ"א-1991.
[15] סעיף 2 לתקנות.
[16] סעיף 3 לתקנות.
________________________ המחבר הינו עו"ד, חבר ועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי הדין. תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.