מדינת ישראל, וזה לא סוד, סובלת ממכת "טבע" של תאונות דרכים. למכה זו נלוות הרבה מכות נוספות, גדולות יותר או פחות, אשר המשותף לכולן הינו הפגיעה הקשה בביטחון הציבור ובכלכלה. כדוגמא מטרידה במיוחד המסבה נזק כלכלי כבד בכל העולם ניתן למנות למשל את מגיפת וירוסי המחשבים לסוגיהם ומיניהם. כבר העלנו בטור קודם את הרעיון של אכיפה אזרחית בתחומי איכות הסביבה. אכיפה אזרחית עשויה להוות פתרון אפקטיבי במיוחד לבעיות הנ"ל, כמו גם לעשרות סוגיות נוספות הנתקלות בבעיות אכיפה חמורות.
אין זה סוד כי רשויות האכיפה בישראל מתקשות להתמודד עם מכת תאונות הדרכים וכי משאבי משטרת ישראל מוגבלים ביותר, כפי שטוען מפכ"ל המשטרה מעל כל במה אפשרית. ידוע גם שבזמננו ובאזורנו רצוי וראוי היה שתוכל המשטרה להפנות משאבים רבים יותר לכיוונים הפליליים והביטחוניים. אכן, לא את כל התאונות ניתן לשייך לגורם האנושי וקיימים מחדלים רבים בתפקודן של הרשויות בתחומי אחזקת הכבישים (מחדלים אליהם כבר התייחסנו בטורים קודמים) אך לגורם האנושי חלק רב בקטל.
"אכיפה אזרחית" אפשרית ורצויה במרבית התחומים בהם סובלות רשויות האכיפה מהיעדר אכיפה, בשל חוסר בתקציב או בכח-אדם. למעשה, מהווה ה"אכיפה האזרחית" הפרטה של חלק מסמכויות הרשויות. נראה, כי אין די בשיטת ה"נקודות" וכי עבריינים רבי נקודות מתרוצצים על כבישי ארצנו, עם או ללא רישיון בר תוקף.
ראוי הוא, לפיכך, להעניק סמכויות "אכיפה" מסוימות לאזרחים ולתת בידם אף אינטרס כלכלי להפעילן. כך למשל, יוכל אזרח אשר חזה ותיעד נהג פרוע במיוחד המסכן את הציבור למצות עמו את הדין בבית-המשפט, לגבות מאותו נהג (בסיוע הרשויות ובמסגרת "המרכז לגביית חובות" - ממש כפי שנגבים חובות מס למשל...) את סכום הקנס. סכומי הקנסות הנוגעים לנהיגה פרועה ומסוכנת במיוחד יועלו, בהקשר זה, לסכומים שיש בהם כדי ליצור כדאיות כלכלית לציבור לניהול הליך כאמור. בסכום שיתקבל תחלוק המדינה והאזרח שהביא למיצוי הדין.
כך למשל, נהג שנתפס במצלמתו של אזרח כשהוא מתפרע בצומת באישון לילה, חולף על-פני רמזור אדום ומסכן עוברי דרך יהא צפוי, מלבד ההליך הפלילי, גם להליך אזרחי שיגבה ממנו 20,000 ש"ח או 30,000 ש"ח שיחולקו בין המדינה לתובע. במדיניות זו יהא כדי ליצור כאמור כדאיות כלכלית לאכיפה (וייתכן ואף תוקמנה חברות שבכך יהא עיסוקן), להגביר האכיפה ואיכותה משמעותית, לספק מטריית הגנה רחבה לציבור ולהרתיע משמעותית עבריינים. כמו כן, תוכל מדיניות זו לחסוך משמעותית במשאבים משטרתיים יקרים ולאפשר הפנייתם לאפיקים חיוניים יותר. בכספים שיגבו במסגרת הליכי ה"אכיפה האזרחית" ניתן יהא להסדיר בחוק שימוש ייעודי למניעת הקטל בדרכים או העברה לכל צורך חברתי ראוי אחר.
ב"אכיפה אזרחית" ניתן לעשות שימוש במגוון שלם של תחומים. כך לדוגמא ניתן להלחם במגפת וירוסי המחשבים, בעבירות רכוש, בעברייני איכות הסביבה ועוד. חשוב לציין, שבסוג אכיפה זה יהא כדי להפוך את האכיפה ליעילה ומקצועית יותר. כך למשל, תוכלנה חברות שתוקמנה לשם כך לעשות שימוש בכלי אכיפה מתקדמים, בציוד טכנולוגי חדשני שאינו מצוי בידי רשויות האכיפה הציבוריות או מצוי במשורה ובחוקרים פרטיים. סביר להניח, כי רבבות גורמים אזרחיים שיתעדו בזמן אמת ו"מסביב לשעון" עבירות שונות יהוו כלי אכיפה יעיל יותר מעשרות פקחים או מכמה מאות שוטרים. כך תוכל הכלכלה החופשית לשמש רגולטור ולתקן חוסר יעילות ואנומליות של התחום הפלילי והמינהלי.
נראה בעליל כי למדינת ישראל עומדים כל המשאבים הדרושים לתיקון הדרוש תיקון (לרבות בתחום הסוציו-אקונומי), אך כי המשאבים מנותבים באופן בלתי אפקטיבי. ניהול נכון יותר של משאבים אלה, שרק חלקם מגולם בתחומי האכיפה השונים (אם כי תחום זה לבדו עשוי להניב דיבידנדים בני מאות מיליוני או מיליארדי שקלים בשנה למדינה ולאזרחיה), יביא בהכרח לרווחה חברתית וכלכלית גדולה יותר. ראוי היה כי נבחרי הציבור ירימו את הכפפה ויחלו לעשות במרץ רב יותר למען ציבור בוחריהם.
_________________ המחבר הינו עו"ד, חבר ועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי הדין. תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.