איך קרה שאנחנו שהיינו
באים ויוצאים זה בזו
בלי צורך לתאם-מראש-
לדייק-לשאול "איפה טעינו?"
שלא הסתרנו את האמת מפחד
או משוא-פנים או נימוס
אבל גם לא דחפנו אצבע לתחת
בעילת חיפוש
שעשינו הכול בסמכות וברשות
מעל ומתחת מלפנים ומאחור
ולמרות שהכול היה צפוי
תמכנו בחלומות
שלא פרצנו גדרות
ולא הלכנו בשדות-זרים
ולא הרגנו כדי לשרוד
כשהיה די במילים
שהיינו זהירים בזיונים
וקמצנים באהבות
שאיבדנו דם כדי להיות נאמנים
עד כדי אפיסת-תשוקות
איך קרה שאל שיא השפיות
אל סף המנוחה והנחלה
הגענו כל-כך לחוד
כל-כך חסרי תהילה
כל-כך כעורים כל-כך עכורים
מסתירים זה לזו את התבונה
ואת שארית החיים
כאילו בכוונה -