1. אֲנִי טָסָה מֵעַלָיו
מִקְצוֹת הָרַקוֹת מַרְגִּישָׁה אֶת הַפְּרֵדָה מִן הָעוֹלָם;
בְּמַגָּע הַצַּעַד הַחוֹלֵף עַל מִדְרָכָה, בִּמְנוּסָה לַחֲלוֹם,
בַּמַּחֲשָׁבָה הַנּוֹסֶקֶת וּנְמֵסָה לְשֶׁקַע הַיּוֹם,
אֲנִי מוּדַעַת לְכָךְ שֶׁאֲנִי אֲַרָעִית.
הַשּׁוֹלְטִים בָּאָדָם בְּשֵׁם הַמִּצְווֹת וְהַדָּת,
בְּשֵׁם הַמִּמְסָד, בְּשֵׁם הָאִיסוּר וּמְטִילֵי הַזָּהָב
בְּמַטָּרָה לְקַדֵּם אֶת עַצְמָם עַל חֶשְׁבּוֹן וְנִצּוּל הַמְּטוּמְטָם
בִּינִיקַת מֵחַ עֶצֶם הַתָּם, מְעוֹרְרִים בִּי בְּחִילָה.
כְּמוֹ הַמְּכַשֵׁפָה שֶׁבָּלְעָה עָמֹק לִכְרֵסָהּ אֶת רוּחַ הָעַם,
וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא מִפַּחַד הַצַּיָדִים.
2. וְהַצֵּל וְהָאוֹר
פְּעָמִים אֲנִי אֵינֶנִי; עַל הַגָּל הָרוֹכֵב
וְנִמְחֶה, מִתְרַכֵּךְ אֶל הַחוֹף.
מַשֶׁהוּ בַּצִּלּוּם שֶׁל הָאִשָּׁה הָעֵירֹמָה
מַכְּהֶה בִּי עֵינַיִם
כְּמוֹ הַקִּיר הַנִּצָּב מוּלָם כְּנֵד
מְחוּטַט צַלָּקוֹת
עֲדַיִן עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּנוּעָה
עוֹרֵג לֶהָרִים הַמְּחֻדָּדִים
הַפּוֹשְׁטִים מֵעָלֵיהֶם שְׁלָגִים
וְאֶת צְחוֹקָהּ הַנֶּעֱרָם,
וּמִגֹבַה נָמוּךְ.