(שיר שכתב מר י. מתוך סער ופרץ של תשוקה אחרונה
לאהובתו הצעירה ממנו ב- ל"ו שנים):
את צריכה רק לשכב
ולפתוח רגליים
כי על-י ועל-י ועל-י המשימה
לשנס את נפשי ומותניי ול-י-נ-ו-ק
ולבוא ולפרוץ ול-בטוש בשערי-ך
כמצביא כסוף שיער ועתיר נצחונות
שעדיין לא נס ליחו -
את צריכה רק לומר
"ניכנעת סופית" או לשתוק
ולתת לי לקבור עוד ועוד
מעצמי בתוכך - כמו צבא שנסוג
ומשאיר אחריו אדמה חרוכה -
את צריכה רק לצחוק
לשחרר אותו-צחוק
שמזיל גם דמעות גם נזלת גם שתן
למראה מן צבא חשוף בטן ושת
העומד ושואף להבקיע חומות
(או בזמן שהוא כבר בתוכך - זמן אמת)
כדי שימות מהצחוק -
את צריכה רק לבכות
כמו על מות הגיבור
שכ-ול מה שכבש הוא י-צ-רו-
כדי שאכבוש עוד-ועוד עוד-ועוד
כי י-צ-ר-י הוא השיר עצמו -