מצב הדברים

רוח הימים נכאה בשר הימים סרוח השמיים כמו מחלה סופנית נטולת כל תקווה חיוורים חיוורון-רע ומי ששרד ויכול עדיין לשאת את עיניו להרים ולעמקים שישא לתאר לדורות שמזמן הסתלקו מפה מה נותר מחלום גדול שישא עד כלות הכוחות שיצעק בראשי החוצות מה עשו לארץ הזאת בלי בושה וכלימה לאור יום חבר רודפי השררה עדת מתיימרי הכבוד כנופיות סרסורי הממון איך קרה שעיטים כה רבים רבים מנשוא ומספור עטים לאורכה ורוחבה בלי הרף בלי שום הפרעה כאילו אין בה זכות קיום לשום יצור מלבדם כאילו היא רכושם בלבדית מקדמת הדורות איך קרה שהארץ הזאת שהייתה כאילו מובטחת שיכלה להיות זבת חלב ודבש ושלום נהפכה בסופו של דבר לכאילו אחד גדול את זאת לפחות יש לזעוק עד כלות שארית הכוחות עד כלות אחרונת התקוות.