שלוש שעות וחצי שעה עומד כבר אחמד על שפת הכביש.
"מפיש עבודה היום"
הוא מחייך בפה חסר שיניים
ועל מעילו טיפות עבות של גשם.
בבית מצפים לו שבעת ילדיו
וילד שעוד לא נולד.
"מפיש עבודה היום"
אתמול שברת בביתי קירות
בידים חזקות
רגליים יחפות
פה, כבר אמרנו, חסר שיניים כמעט
ועיניים יוקדות.
בביתך, כך אמרת, חדר אחד.
רצפת בטון.
"הילדים הולכים למדרסה,
לומדים יופי יופי.
בבית שלי חם בחורף,
כולם יושבים מסביב לתנור,
ופה אצלך קר, קר."
"מפיש עבודה היום"
הוא נועץ עיניים
במכוניות המתיזות עליו
טיפות עבות של בוץ.
עיניים רעבות. מתחננות. שונאות.
______________
מתוך הספר "ברוכה אני שעשיתי עצמי אישה" הוצאת ביתן;