דִּמדּוּמִים

מאוחר מדי לחיות עכשיו ומוקדם מדי למות כה קצרה פריחת הדובדבן אך מביסה ביופי וכמות מאוחר מדי לכבוש תַ' הר אבל מוקדם מדי להיכנע כול הנחלים הולכים לים אף אחד בדרך חזרה מאוחר מדי להתנצל ומוקדם מדי להיסלח נפרדו דרכינו אל האֵין ומכאן נֹאבָד אחד-אחד מאוחר מדי לשיר עכשיו ומוקדם מדי פתאום-לשתוק אבל כשאובדים אי-שם לבד זה לא משנה בין כה וָכֹה מאוחר מדי לאהבה אבל מוקדם מדי להיסָפֵד כי אולי אפשר בלי אהבה אחרי שאוהבים כול-כך-הרבה ולכן נמשיך לנדוד/לתעות בַּדרכים האבֵלוֹת שרק הן יודעות בדיוק הרֵי מאין באנו ולאן נלך –