הוא לא היה מבני משפחתי
ולא הכרתיו באופן אישי
אך היתה ביננו "שפה משותפת".
דרכי הרוחנית תמיד קיבלה חיזוקים
מהמילים אותן כתב.
התחברתי לעצבות, לשירים על ילדיו,
לארץ הזאת - אליו.
אהוד מנור - היה כאן!!
השאיר לנו מורשת עצומה,
אנרגיה מלאת אהבה ותוכן,
והמשיך לו בדרכו...
כניד עפעף היה כאן ואינו.
כמה נפלא לחוות אנרגיה של אהבה
לראות אדם מחובר לרגשותיו - ליעודו!!
המכיר את עוצמת המילים
כך שתגענה בעצמה באחרים.
בליבי הידיעה הברורה:
את האור שנתן לנו כאן
מקבל הוא כעת הרחק מכאן..
היתה לנו הזכות לקבל -
ולו הזכות לתת.
נתינה וקבלה הן החיבור לשלם
ועל זה המקום נתנחם.