אירעה לכם תאונה באשמת אחר? קיבלתם חוות דעת של שמאי (מטעמכם או מטעם חברת הביטוח), וגיליתם בדיעבד כי ירידת הערך שהוסבה לרכב - גבוהה מזו שנקבעה על-ידי השמאי? גם כאשר נמכר על-ידכם הרכב, במחיר נמוך יותר מזה שנקבע וגם אם קיבלתם כבר את הפיצוי מחברת הביטוח, כדאי לדעת שלא הכל אבוד.
בפסק-דין שניתן ביום 22.12.03, קבע בית המשפט (תק 3696/03 אמיגה ישעיהו נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ), כי על חברת הביטוח של הנהג האשם בתאונה, לפצות את הניזוק בסכום הנזק הריאלי, גם אם שילמה כבר את הסכום שנדרש על-ידי הניזוק במלואו ובהתאם לחוות דעת שמאי
שהוגשה מטעם התובע.
בית המשפט ציין באותה פרשה, כי כיום אין עוד חולק כי ירידת ערך רכב בעקבות תאונה היא בגדר "נזק ישיר", שאף על מבטח הרכב לשאת בו [רע"א 3557/93 הפניקס נ' מוריאנו, פ"ד מח(4), 70]. המחלוקת בפרשה שנידונה, עסקה בשאלה אם במסגרת ירידת הערך, שהיא בת פיצוי, זכאי התובע אך לפיצוי בגין "ירידת הערך הטכנית", הנקבעת על-פי כללי השמאות, כפי שאלה באו לידי ביטוי במסמך המכונה "דוח ועדת ששון"; או שמא זכאי התובע לפיצוי בגין
ירידת ערכו של הרכב בשוק המכוניות המשומשות ("ירידת ערך מסחרית").
בית המשפט קבע, כי כלל הוא, שאין אדם זכאי לפיצוי
אלא כדי אותו נזק שנשא בו; ולא עוד, אלא שנפגע יזכה בפיצוי [כהוראת סעיף 76(1) לפקודת הנזיקין], "רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע". נקבע כי הלכת היסוד בדיני הנזיקין, היא השבת מצבו של ניזוק לקדמותו, וממילא אדם שלא נשא בנזק - לא יזכה בפיצוי [רע"א 378/96 שגיא וינבלט נ' משה בורנשטיין בע"מ, פ"ד נד(3), 247, 261; ע"א 5465/97 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה - נתניה, פ"ד נג(3), 433, 440-441; דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, טרם פורסם].
מכאן, כי השאלה בה יש להכריע, היא האם נשא התובע בנזק לו הוא טוען, האם נזק זה הוא פועל יוצא של התאונה,
והאם ניתן להוכיח נזק זה שלא באמצעות חוות דעתו של שמאי, ואף בניגוד לאמור בה. באותו מקרה, הוכיח הניזוק כי הרכב נמכר על-ידו במחיר נמוך משמעותית משוויו כפי שבא לידי ביטוי בחוות-דעת השמאי.
נקבע, כי
"רתיעתם של רוכשי הרכבים הפוטנציאליים בישראל מרכבים שעברו פגיעות בשילדה, היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. חדשות לבקרים עדים אנו לרכבים, שמצבם המיכני ללא דופי, אך מחירם צנח פלאים כתוצאה מפגיעות שילדה שדרגת חומרתן פחותה מזו של הרכב נשוא התביעה...". לקביעה זו, מוצאים אנו הד בדברי הנשיא שמגר בהלכת מוריאנו הנ"ל, לפיהם 'בעיני הציבור הרחב, היינו לא רק בעיני בעל רכב קונקרטי, רכב שעבר תאונה חשוד כנגוע בתקלות סמויות, ועל-כן הוא מוערך פחות גם אם אין סדקים על פניו. זהו ההבדל בין רכב שעבר את פגעיה הפיזיים של התאונה, אף אם תוקן, לבין רכב שנותר במצבו הכללי כפי שיצא מבית החרושת' [רע"א 3557/93 הפניקס נ' מוריאנו, פ"ד מח(4), 70, 79. והשוו ע"א 2016/00 רוזנצוויג נ' רוזנבליט, פ"ד נו(4), 511, 517-518].
יש לזכור, כי ירידת ערך היא בגדר נזק ישיר לערכו של הנכס (השוו ע"א 44/76 אתא נ' שוורץ, פ"ד ל(3), 785, 800), ולמעשה מייצגת היא את הפגיעה בזרם ההנאות הצפויות מהנכס, כפי שאלה מוערכות על-ידי השוק הרלוונטי (א' קליימן 'הפגיעה ממטרד ליחיד והתרופה המשפטית לה - הערות של כלכלן', משפטים ט (תשל"ט) 85, 86)".
באותה פרשה קבע - ובצדק- השופט רם וינוגרד, כי קביעה לפיה כבול הניזוק לחוות דעת שמאי לצורך הוכחת ירידת הערך המסחרית של רכב, חוטאת לכלל לפיו על המזיק להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו. בכך, ראה השופט שלא לדלג על הסוגיה המרכזית שטרם זכתה להתייחסות ראויה מבתי המשפט. נקבע, כי מעשים שבכל יום הם, שהשמאים המעידים בפני בית המשפט מבהירים כי חוות דעתם מבוססת על הקריטריונים
הטכניים שנקבעו בדוח ועדת ששון. ירידת ערך זו אף מכונה בפיהם "ירידת ערך טכנית", וביטוי זה מובחן במודע מ"ירידת הערך המסחרית".
מרבית השמאים רואים עצמם
מחוייבים לכללים טכניים אלה, ואף כי במרבית המקרים מודים הם, כי בעת המכירה יזכה הרכב למחיר
נמוך יותר - אין הם רואים מקום לשנות מהאמור בחוות הדעת, לנוכח הנחיות הדוח. מטעמים שאינם ברורים כל צרכם, ובניגוד גמור לדרכם של שמאי מקרקעין, טוענים שמאי רכב, כי
אין באפשרותם להעריך את שווי השוק של הרכב. טענה זו היא תמוהה למדיי, שהרי חלק לא מבוטל מעבודת השמאי היא ההערכה, ובמה שונה עבודת שמאי רכב לעניין זה משמאי מקרקעין, שחלק ניכר מחוות דעתו מבוסס על ערך המקרקעין בשוק? עם זאת, אם תתקבל הטענה כי שמאי הרכב אינם מוכשרים לקביעה בעניין ערך השוק של הרכב, ממילא נמצאנו אומרים כי דרך ההוכחה של נזק זה אינה באמצעות חוות דעת שמאי (שאינו מסוגל לקבוע את ערך הרכב), אלא בדרך הוכחה אחרת.
לפיכך, קבע בית המשפט כי ניזוק שיפנה לשמאי יתקשה להציג חוות דעת ובה ביטוי לפגיעה הריאלית של ערך הרכב בשוק המכוניות המשומשות, המשקפת את סחרותו הנמוכה, כל שיעלה בידו הוא להציג בפני בית המשפט ראיה בדבר ירידת הערך
הטכנית של הרכב, כשלעיתים המרחק בינה ובין הפגיעה הממשית במחיר הרכב בשוק המכוניות המשומשות, הוא
ניכר. מכאן, כי
יש להעניק לניזוק את האפשרות להבאת ראיות חיצוניות, בנוגע להשפעה הממשית של הפגיעה ברכב על סחרותו, ואין לחייבו להוכיחה דווקא באמצעות חוות דעתו של שמאי.
בית המשפט הבחין את המקרה הנידון, שהינו במישור היחסים שבין
מזיק לניזוק, ממקרה של תביעה כנגד מבטחת הרכב הניזוק, שהינו במישור היחסים שבין
מבוטח למבטח. על יחסים אחרונים אלה, חלים דיני
החוזים והביטוח, וחולשות עליהם הוראות הפוליסה התקנית ומכלול התקנות והצווים שהותקנו בעניין. אין עניינם של אלה כענייננו, ובשאלה דומה שבמערכת היחסים בין מבוטח למבטח יש לדון בנפרד. ענייננו הוא במערכת יחסים שבין
מזיק לניזוק והוא אינו אלא בגדר תביעה
נזיקית (לא תביעה חוזית או תביעה לתגמולי ביטוח), ואין חולק כי במסגרת דיני הנזיקין, מכוחן חבה המבטחת בענייננו
, הכלל הבסיסי הוא "השבת המצב לקדמותו", והשאלה אינה אלא כיצד יושב מצבו של התובע לקדמותו.
ניתן לקוות, כי בתי המשפט הדנים בענייני נזקי רכב (תביעות "פח"), ישכילו לילך בדרך שהתווה בית המשפט במקרה זה, ויחדלו מלהתייחס לדוח ועדת ששון כאילו מילותיו חקוקות באבן, כאילו הוא לשון החוק או כאילו הוא - והוא בלבד - מייצג את ההפחתה הממשית היחידה בשווי הרכב, שהרי
לא כן הוא. דוח ועדת ששון מהווה, כאמור,
המלצה (בלתי מעודכנת) לקביעת ירידת ערך טכנית ותו-לא, ואין לייחס לו את מה שאין בו - יכולת ניבוי אוטומטית של ירידת ערך רכב במקרה ספציפי.
________________
הכותב הינו עו"ד, חבר ועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי הדין.
תוכן המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.