תינוקות מציירים כאשר הם בני שנתיים,
ובגן ילדים מציירים בשתי ידיים.
הרבה אמהות מאמינות כי ילדם הוא מתת אל,
וכאשר יגדלו יציירו כמו וון גוך או רפאל.
אך מיום הדין לא ניתן לברוח,
ואומנות היא לא סתם צבעים למרוח,
ומי שמתיימר לעשות תערוכה,
מחכה לו דרך ארוכה וקשה.
קודם כל יש ללמוד לצייר מעגל,
ולצייר בפרסקטיבה זה גם לא כל כך קל.
לדעת לרשום זה הבסיס לכל ציור,
וגם בחוקי הצבע יש מותר ואסור.
לפני שמצירים פנטזיות וחלומות,
צריך ללמוד לצייר עובדות פשוטות,
יש לשמור על היחסים הפנימיים,
ולהבין ממה צבעים וצללים מורכבים.
בשלב ראשון לומדים לצייר אגרטל,
ואל תהיו בטוחים שזה כל כך קל.
אחר כך לומדים להעתיק תמונה,
וחשים כמו אמן אמיתי לשנייה.
אך אז מגיעה בחורה עירומה,
ורישום בטוש לא מאפשר מריחה,
ואפילו כסות בשלל צבעים,
לא מכסה כישרונות בינוניים.
אך על לנו לאבד את התקווה,
ויש להשאיר משהו גם לשנה הבאה,
ובעצם לא איכפת לנו מה שאחרים חושבים,
אנו מרגישים כבר ממש אמנים.