"באב אל וואד,
לנצח שמור נא את שמותינו
באב אל וואד,
בדרך אל העיר
כאן בצידי דרכים,
עוד מוטלים מתינו ..."
ואנחנו על אספלט בוהק
וכביש רב-מסלולי
עוקפים בדהרה
בתוך מרצדס יוקרתי
ובבגאג' המרווח
מוטלת אוקראינית יפה,
זוג שדיה מזדקרים
ולנו היא מקור ההכנסה.
ובצידי הבאב אל וואד
עוד מונחות שריוניות של פעם
ובחלל הדלת המשוריינת הקדמית
מצבור של סוליות
המצביעות שלבחור יש טעם.
והמכונית דוהרת ויש מה למהר,
כי הרולטה לא עוצרת
וכשהמזומנים מתגלגלים
ההתרגשות גוברת
כאילו הפעמונים מצלצלים.
ובנחיריים כבר עולים ריחות של בשמים יקרים
מתערבבים בריחות הבשר ועוד כל מני פינוקים
המיועדים לאנשים חשובים.
אז מה לכם שלדים דהויים בצידי הדרכים,
עומדים סתם כך ומזכירים להכעיס
מהיכן באנו ולאן אנחנו הולכים.
יונה לוי גרוסמן
[קישור]