כְּאִלּוּ וְהָיָה עָשֵׁן, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ שָׁלֵם; מִחוּץ לַיְּעָרוֹת
אַתָּה רוֹאֶה אֶת הָעֹצְמָה שֶׁל הָעֵדָה
הַנְּטוּעָה בִּמְקוֹמָה בָּשֳׁרָשִׁים.
וְרַק אִם תִּכָּנֵס לָעֳבִי עִם הַיַּעַר תּוּכַל לָשֵׂאת אֶת
הַמַּבָּט מִפְּנִים. תּוּכַל לָשֵׂאת אֶת מַבָּטְךָ אֶל גֹּבַה הַצַּמֶּרֶת
וּלְאַשֵּׁשׁ אֶת הַחִסְפּוּס וְאֶת הַחֲקִירָה הַמְּרַקֶּדֶת טַבָּעוֹת
הַמְּעַגֶּלֶת מִגּוּפְךָ כְּאִלּוּ וְהָיָה עָשֵׁן.