המקום שבו כולם שווים

חי מן החיים איש לא יוצא בין שהוא טוב, אדיש, או רע בין שהוא עשיר, שליט, שופט או קשה-יום שחי מיד לפה בואו געו במת וּראו - הוא ריק אין בו לא זיכרונות ולא פחדים לא תשוקה ולא קִנאה כעת וכך יהיה הרי לעולמים - גם אנחנו שאהבנו כֹּה ושהיינו כה נאהבים נצטרך להיפרד הלא בדיוק כשלא נהיה כלל מוכנים... חי מן החיים איש לא יוצא גם אם הוא מתאמן לצאת שנים אם הוא כמו ציפור-נודדת עף מִקור לחום בזמן הכי מתאים אם הוא כמו כוכב שביט חוצה את הלילות הכי צלולים אם כל מה שהוא פתאום רוצה שֶיִקרה - קורה כמו במטה קסמים ואנחנו שרצינו רק רק אהבה אחת - אבל נצחית שוב קיבלנו עוד אחת - לא סְרָק אבל זמנית כל-כך שזה מפחיד... חי מן החיים איש לא יוצא ולפעמים גם לא מאהבה - רק מי שיָדַע זאת באמת לא יודע כבר דבר.

תל-אביב, כח בינואר 2005