אימי בלונדינית,
עיניה כעשן,
באירופה החשוכה מאל
שרדה.
שתי אחיות היו לאבי, כבנות שם.
שיער שחור,
עיני שקד לראות עולם.
ועתה,
פריחת השקד מכסה את אדמת סבי, בין
מרבדי אודם הכלנית השוטפים את האדמה.
הלחם גבהה
עד צוואר בנותיי,
אנחה
פורצת את גרוני
ואין מעצור
כשזהב נוגע בזהב
בין ארצות בני התשחורת.
אולי הפעם יעמוד הצדק
איתן
ויעשה דברו.
