את לי כמיתוס מול פני האומה
את הנצחית אשר אין כמותה.
מול זיו פנייך אשיר תהילה
שיר לדמותך הנשגבת.
את שכל ערב הולכת לישון
כל כך אופטימית עד סף שיגעון
אור מכבה ויורד הוילון
את, בך נפשי מאוהבת.
את לי בלב, את לי בראש.
פנייך עינייך גופך הקדוש
אביט בך שעה לעולם לא אדע.
את בעיני כסיפור אגדה!
שיר זה נכתב לך נערתי.
מאז ומקדם - תמיד בחירתי.
חיוכך, מסעיר את דמי וליבי,
נאמן לך לנצח! עד בוא יום מותי.