איך ידעת לחרוז ימיי בשירים
וסיפור לרקום לי עם לילה,
איך ידעת כה נפלא לרקוד בלבבי,
להצחיק דמעתי עד נשרה לה.
איך ידעת להטות לי שכמך הקטנה,
את פִּתי לפורר לי עד דק,
איך ידעת למהול חיוכך בכאב,
וכל מר להפוך ממותק.
איך ידעת לראותני בסתר לבך,
גם אם רחקתי כל-כך,
איך ידעת באיפוק להדק שפתייך
בעת שהכעסתי אותך.
גלי לי, אמא, ספרי לי סודך,
היכן מוצפנים כל קסמייך,
ואיך משתקפת דמותי עירומה
בתוך המבט בעינייך.