מתחת לשכבת האוזון,
מתקיים האיזון בין טורף לנטרף.
שומעים כבר שם את שיר הניצחון,
וגם את שיר הקינה, ההולך ונחשף.
ועוד בני אדם מהנהנים להם בראש,
ויוצאים להם את העולם לכבוש.
מתחת לגשרים המורמים,
שטות להן סירות ואוניות שעוברות.
עוזבות הן את נמל המבטחים,
ושמות פעמיהן אל כפרים ועיירות.
ונזירות במנזר מדליקות אבוקה,
מתפללות שיצליחו לעמוד בפיתוי.
והים הרחב מושך עוד אותן
אז הן יורדות להשקיף אל החוף בגלוי.
אז תאהבי אותי. כי אני אמיתי.
אני צריך להספיק הרבה טרם מותי.
רוחות שלא ידעתי, נעות לעברי,
צובאות על פתחי, ודרכי מנוסתי.
אני כמה לעזוב אל החוף הלא מוכר.
ראיתי כבר הכל. ולא ראיתי עוד דבר!!!.
התורן כבר מונף על ספינתי,
שרק הרוח הטובה, תנחה אותי.