השפות הזרות הן אֵלה שאבא מתחיל לדבר
עם עצמו לעת זִקנה; אִמא שואלת מתַי יחזור
הביתה; הוא יתעכב בשלולית הקרובה
כדי לבדוק את מגפיו החדשים; אַחַר יעזור
לִבנוֹ בהכנת שיעורים: אחיזת רובה
והד של שלושה מטחים - שפת אִמו
על קבר אחים; הזמן שהלך
הוא הטוב ברופאים; משהו נוקב בשמו
הפרטי; הוא מסתובב מחופשׂ למַלָּח
כמי שהולך לעולמו בין עוֹברִים
ושבים העוצרים בעדו לברר שֵם
רחוב זה או אַחֵר; הלחם נִשלח
על פני המים - שפת אִמו
קוראת לו לארוחת צהריים; אכל ועישן
עשה את צרכיו והפליג
במגפיו הישנים על פני שלולית רחוקה;
כששואלים לשמו הוא רק נזכּר בצחוקה
של ילדה בגילו; מוציא בעצלתיים אצבע מפיו
ומושך בכתפיו.