זאת רק אהבה. היא בכלל לא נושכת.
אומרים, יכולה היא קסמים לחולל.
לפעמים היא קצרה, לעיתים היא נמשכת.
משוררים כותבים לה שירי הלל.
זאת רק אהבה. היא כמעט בשמיים.
אחר כך, נופלת אל האדמה.
דומה כי לרגע נגעת באושר
ואז, באה מהלומה.
היא תבוא ותיקח
ואתה, לא תשכח(!)
את המבט הענוג, התמים, הבתולי,
שלרגע יאמר לך: "בוא קטוף וקח"!!!
ואחר: "אתה לא בשבילי"!
העיניים יהיו, או ישובו להיות,
יותר עצובות, ועוד פרק נלמד.
פחות או יותר, אין מה לספר,
תולדות אהבה אחת.
