זֶה בָּא לָהּ מֵהַמִּלִּים. כָּתְבָה וְכָתְבָה וּמִלְּאָה דַּפִּים.
וְהָיָה הַיָּם, הָיוּ צִפּוֹרִים, וְהָיָה קוֹרְמוֹרָן שְׁמוּט כְּנָפַיִם
וְהָיוּ נִימְפוֹת הַיָּם וְהָיוּ אֲנָשִׁים.
כֻּלָּם הָיוּ אוֹרְחִים בְּשִׁירֶיהָ, בַּסִּפּוּרִים.
אֲבָל רָצְתָה לְהִתְמַקֵּד בְּנִשְׁמָתָהּ. נִשְׁמַת הַצְּלִילִים
לְהַמְרִיא לְעוֹלָמוֹת נִשְׂגָּבִים שֶׁנּוֹתְנִים מַרְגוֹעַ
לַנֶּפֶשׁ, מָזוֹר לָרוּחַ
שַׁלְוָה וְעִנּוּגִים
אֲבָל זֶה בָּא לָהּ מֵהַמִּילִים.
אָז הִיא פָּנְתָה אֶל הַבַּדִּים, הַלְּבָנִים
וּבְיָד מְהַסֶּסֶת רָשְׁמָה
רִשּׁוּמִים דּוֹמְמִים נִצָּבִים
מְמֻקָּמִים וּמַבִּיטִים.
אֲבָל הַמִּילִים לֹא הִרְפּוּ וְכָתְבוּ עַצְמָן
כַּחֲתִימָה, כְּאִשּׁוּר
לְלֹא וִתּוּר.
וְזֶה בָּא מֵהַמִּילִים.