"כל אנשי התחנה חייבים לזכור שתפקידיה העיקריים של המשטרה הם - מניעת פשעים וגילוי עבריינים. הם חייבים לראות כל תיק אשר בו לא נתגלה עבריין - ככתם על שמם הטוב בתור אנשי משטרה וכמעשה תגר לכבודם וליכלתם.
"יכלתם של אנשי החקירות לא תיבחן על-ידי קבלת הרשעות בתיקים של תקיפות או של פגיעות גופניות, או בתיקים אחרים מסוג זה, אשר בהם, בדרך כלל, מתגלה העבריין על-ידי הנפגע עצמו, ותפקידה של המשטרה מצטמצם ברשימת העדות. דבר זה שריר וקיים גם במקרים רבים של גניבות פעוטות, שבהן נתפס הגנב בשעת מעשה.
"כאבן בוחן ליכלתם ולמסירותם של אנשי החקירה ישמשו המקרים אשר בהם לא נודע העבריין תחילה, ושנתגלו לאחר מאמצים ועבודה מצד אנשי החקירות".
---
לא ייאמן, אך הדברים כתובים במסמך רשמי של משטרת ישראל. נכון, לא משטרת ישראל של היום, אלא בספרון של משטרת ישראל, שהתגלגל לידי, שכותרתו היא:
"פקודות קבע: ארגון תחנות המשטרה וניהולן", משנת 1953. הדברים למעלה הם ציטוט מדויק מתוך הספרון, ורשומים בסוף הפרק על תפקידיו, ארגונו ופעילויותיו של משרד החקירות.
את ההבדלים בין המשטרה של אז ובין המשטרה של היום - אתם כבר תמצאו בעצמכם.
