חיים רמון הורשע בשנת 2007 במעשה מגונה ללא הסכמה, בכך שביולי 2006 - ערב ישיבת הממשלה שהחליטה על היציאה למלחמת לבנון השנייה - נישק קצינה צעירה תוך החדרת לשונו לפיה. בית המשפט דחה את גירסתו של רמון, לפיה הנשיקה הייתה מרצון, וגם אם פירש את התנהגותה לא נכון, הנשיקה איננה מצדיקה הליך פלילי. רמון נדון ל-120 שעות עבודה לתועלת הציבור ולתשלום פיצוי של 15,000 לקצינה, אך בית המשפט קבע שבמעשיו לא היה קלון.

בזמן משפטו של חיים רמון בפרשת הנשיקה התברר, כי חלק מהאזנות הסתר שבוצעו במהלך החקירה לא הועברו לסניגוריו עד אותה עת. רמון ביקש לזכותו בנימוק של הגנה מן הצדק, אך בקשתו נדחתה. בעקבות הגילוי בדק מבקר המדינה את הנושא, ומעבר למסקנותיו הרוחביות הגיע למסקנה, כי אכן מקצת מההאזנות לא הועברו - אם כי מתוך רשלנות ולא במזיד. זמן קצר לאחר פרסום דוח המבקר בשנת 2008, קודמה רות דוד, שעמדה בראש צוות התביעה במשפט רמון ונשאה באחריות למחדל, לתפקיד פרקליטת מחוז המרכז.