דודי אפל תיכנן, בשנים 2001-1998, להקים פרויקט נופש ותיירות ענק על האי פאטרוקלוס שביוון, והעסיק את גלעד שרון - בנו של אריאל שרון (אז - שר החוץ ושר התשתיות הלאומיות ואחר כך ראש האופוזיציה), כיועץ מיוחד תמורת 640,000 דולר. החשד העיקרי היה, שהעסקת גלעד הייתה למעשה מתן שוחד לאביו כדי שיסייע לאפל בנושאים שונים, ובראשם - בפרשת הקרקעות בגינתון ובאיזורים נוספים סמוך ללוד. על-פי החשדות, גייס אפל את אריאל שרון כדי שיסייע לו גם מול שלטונות יוון, וכן הסתייע באהוד אולמרט (אז ראש עיריית ירושלים). בסופו של דבר, הפרויקט לא יצא אל הפועל עקב קשיים בהם נתקל אפל ביוון.

בשנים 2004-2006 חקרה המשטרה חשד להעברת כספים אסורה מיעקב נמרודי לגלעד שרון, במסווה של עסקה, בה רכשה חברת הכשרת היישוב (שבבעלות משפחת נמרודי) אופציה למניות בחברת ש.פ. הנגב שבבעלות חברת חוות השקמים של משפחת שרון. פרקליטות המדינה החליטה ב-2006 לסגור את התיק מחוסר ראיות.

באוקטובר 2007 הגישה דליה גנגר - גרושתו של איש העסקים אריה גנגר, ממקורביו של אריאל שרון - תביעה בניו-יורק נגד בעלה לשעבר, נגד גלעד שרון ונגד אנשים נוספים. על-פי התביעה, הוציא גנגר במירמה כספים מהרכוש המשותף של בני הזוג, ובכלל זה 1.8 מיליון דולר 2 מיליון דולר לגלעד שרון, באמצעות שתי חברות שבשליטתו: חברת חוות שקמים וחברת לרנר מנור נאמנויות. לפי התביעה, גלעד שרון יצר מצג שווא של תיעוד מזויף, וכך גרפו אריה גנגר וגלעד שרון את רווחי העסקה. חקירת משטרה בנושא הסתיימה ללא תוצאות.

בשנת 2003 חקרה המשטרה חשד לפיו אריאל שרון קיבל הלוואה מאיש העסקים האוסטרי מרטין שלאף - במסווה של הלוואה מסיריל קרן - לכיסוי חובותיו מהפריימריז בליכוד. במסגרת זו הועברו 1.5 מיליון דולר לחשבונותיהם של עמרי וגלעד שרון.