|
חיי התרבות כביטוי לעירוניות בצמיחה
|
|
התפתחותם של מוסדות האמנות והתרבות בבאר שבע עשורים ראשונים למדינה * במעקב אחר מוסדות התרבות בבאר שבע והתפתחותם בעשורים הראשונים מתבהרת התמונה כיצד צמחה "עיר העולים" הנגבית, המרוחקת והמנותקת מהמרכז לעיר שהגיעה להישגים תרבותיים/אמנותיים ברמה המקובלת בערי המרכז
|
|
|
|
|
המזכיר הראשון של ב"ש - צבי ברמן
|
|
מבט על התפתחות העיר בשנות החמישים מבעד למזכירות העיר * ברמן יוצר את נוהל רישום ותיעוד ישיבות העירייה, החלטותיה והוצאה לפועל של החלטותיה
|
|
|
|
|
רווחי חמת זינקו ב-574%: 33.7 מלש"ח
|
|
סך ההכנסות של חמת בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמחו בכ-48% לסך כ-505.2 מיליון שקל, לעומת כ-341.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד * הרווח הנקי ברבעון השלישי לשנת 2020 זינק בכ-83% לכ-16.2 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של כ-8.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
|
|
|
|
|
|
|
סוד הפיתוח - תיעוש
|
|
מפעלי התעשיה בבאר שבע ובנגב ביזמת ההסתדרות * האם מאבקים בין עדתיים על מקום עבודה במפעל "חרסה" האטו את מהלכי הפיתוח של "חרסה"?
|
|
|
|
|
מדינת חוק, מדינת משטרה, דמוקרטיה או אנרכיה
|
|
על הממשלה, ראשה, שרי הפנים והמשטרה לדורותיהם, וקציני המשטרה לדרגותיהם, לדעת כי חסימת הכבישים היא עבירה על החוק ועל המשטרה היה לעכב מיד את המפגינים הראשונים שירדו מהמדרכה לכביש
|
|
|
|
|
ילדותי משוחחת עם המורה שלי לתנ"ך
|
|
לצערי, הרעיון של עם נבחר העלה את עמי על שרטון של התנשאות * מצד אחד ישנה התייחסות ערכית ומוסרית לעבד ולאמה אבל המחסום הערכי נפרץ בהתר "מהם (מהגויים) תקנו עבד ואמה" (ויקרא כ"ה, 44)
|
|
|
|
|
ממשלת ישראל פסחה על פרשת "בהר בחוקותי"
|
|
פרשת "בהר" מעלה נושא ערכי המחייב אותנו כחברה לשמוט חובות בשנה השביעית * יבול הארץ והחובות נשמטים באותה שנה * אנחנו מצוּוים, שאדם במצוקה החי בתוכנו לא יישמט מידינו
|
|
|
|
|
|
|
גפני מציע: סבסוד למניעת חילול השבת של פניציה
|
|
ועדת הכספים הזמנית דורשת לקדם פתרונות לעניין המפעלים העומדים בפני קריסה בדרום * יו"ר הוועדה דרש ממנכ"לי חמת ומשרד הכלכלה לקדם פתרון מול עובדי חרסה, הטוענים להתעלמות מצד החברה: "כאן לא סדום ועמורה, לא זורקים עובדים לרחוב"* על פניציה: "יש הצעה שבשבת יעבדו לא יהודים"
|
|
|
|
|
ההסתדרות: מפרק לחברת חרסה
|
|
טוענת שהבעלים מבריחים נכסים ועלולים למכור את השטח למרכז הקניות ביג * בית המשפט דחה את הבקשה למנות מפרק במעמד צד אחד וקבע דיון בשבוע הבא
|
|
|
|
|
המדינה דורשת מ-חרסה 6.6 מ"ש
|
|
המדינה טוענת שהחברה לא עמדה בתנאים שנקבעו בשנת 1998 לאישור מענק * החברה טוענת שנפגעה ממשברים כלכליים וביטחוניים, וכן מהסרת מכסים בידי המדינה
|
|
|
|
|
מפעל חרסה ייסגר אחרי 70 שנה
|
|
115 הפועלים במפעל לייצור כלים סניטריים בבאר שבע קיבלו הוראה שלא לשוב לעבודה לאחר חופשת הפסח וצפויים לקבל מכתבי פיטורין
|
|
|
|
|
מהומות עדתיות בבאר-שבע - קיץ 1959
|
|
נסיון להשכחת המהומות של העדה הצפון אפריקנית על-רקע האפליה והקיפוח בעיר * האם תגובה זו, המהומות, הייתה כעיין תגובת נגד לאידאולוגיה של השמאל (מפא"י-מפ"ם) באותה תקופה?
|
|
|
|
|
ראשית התעשיה בנגב - החלום ושברו
|
|
התעשיה החדשה הייתה זרה למסלולי הנער בנגב * מעולם לא ביקרנו במפעלי התעשיה בסדום, באורון, ולא במפעלים הגדולים חרסה ומכתשים בבאר-שבע * הללו נראו לנו מרוחקים, מקום תעסוקה לעולים ומבנים מכוערים שאין עליהם הילת הפלמ"ח ומלחמת העצמאות
|
|
|
|
|
"השד העדתי" יצא מהבקבוק
|
|
אין בכוונת הכתבה לתאר את שכבר נכתב עליו רבות – "המאבק על ראשות העיר בבאר שבע בשנות השישים" אלא לבחון האם ההתארגנות העדתית התיימרה להביא עמה גם סדר יום פוליטי-חברתי חדש?
|
|
|
|
|
|
|
יוסף גילת - עיתונאי עם שליחות
|
|
מכתבותיו עולה כי משימת הדור היא - הפרחת שממות הנגב * גילת כתב על רבות על הבדווים בנגב מכיוון שסבר שהם חלק בלתי נפרד מאזרחיו. בכתבתו על ימיה הראשונים של העיר הבדווית הראשונה "תל שבע" מורגש רצונו לאזן בין ההכרח להצעיד את הבדואים קדימה לעבר אורח חיים של קבע, מודרני, אורבאני לבין הצורך לשמור על ערכיה המסורתיים של החברה השבטית
|
|
|
|
|
עיתונאות או כפיית ערכי "כור ההיתוך"?
|
|
בשנות החמישים היו עיתוני וביטאוני העיר באר שבע (שנכתבו בעברית ולא היו נגישים לגלי העלייה מצפון אפריקה ורומניה) ביטוי לעשייה החלוצית בבירת הנגב, למסירותם של ראשי העיר, ראשי מועצת הפועלים, עובדי המחוז הבכירים והאזרחים המובילים בעיר לרעיון קליטת העלייה ברוח "כור ההיתוך" שכללה הנחלת הלשון והתרבות עברית וערכי תנועת העבודה לעולים החדשים ובו בזמן מתן דיור, פרנסה חינוך, בריאות והשכלה למשפחותיהם
|
|
|
|
|
"תרבות פועלית" לעיר ההסתדרותית באר שבע
|
|
בתחילת שנות החמישים, ללא הסיוע של ההסתדרות, לא ניתן היה לקיים חיי תרבות בבאר שבע ובעיירות הפיתוח בנגב. ההסתדרות הפנתה תקציבים ומדריכים אך הציבה תנאי - התרבות תהיה באופיה הפועלי של הארגון, תכוון ותנוהל מהמרכז לחינוך ותרבות בתל אביב
|
|
|
|
|
מי שיקם ובנה את באר-שבע לאחר מלחמת העצמאות?
|
|
שהגוף היחיד שיכול היה להתמודד עם הקשיים באותה עת הייתה ההסתדרות הכללית וזרוע הביצוע שלה "חברת סולל בונה". סקירה קצרה זו בהמשך, תוכיח זאת. סיפורה של ההסתדרות ששיקמה ובנתה עיר עולים חדשה במדבר
|
|
|
|
|
באר שבע הוקמה 4 פעמים
|
|
סיפור הקמתה של העיר המדברית בשלושת התקופות: עות'מאנית, בריטית וישראלית * הוקמה לפני 106 שנה ולמעשה, היא נוסדה ארבע פעמים מאז שנת 1900
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|