להאיר את הקסם שבהוויה
|
ככל שאנו נסחפים אחר העלילה הקסומה בספרה של רבקה רז אנו מפליגים אל ים נעלם, מבינים שלפנינו דרמה של חיים ושירה, חיים ושפה, חיים והשראה. דף אחר דף נקרעים מסכים, והסודות משמעם - הבנת נפלאות העולם, נפלאות היצירה
|
|
|
עין פקוחה מזרחה
|
למדנו בדרך הקשה ביותר, הכואבת ביותר, כי אל לנו להיות שאננים גם בגזרת הבקעה * בינתיים עיקר תשומת הלב ועיקר הפעילות נתונות לרצועת עזה ולדרום לבנון, כמו גם לסיכולים ברחבי יו"ש * בממלכת ירדן, שרוב אוכלוסייתה ממוצא פלשתיני, עלולים לצוץ המוני "משוגעים" מוסתים, שיקומו ויציתו אש גם מחזית זו
|
|
|
צליחת-סער כהתגלות אלוהית
|
משה רבנו כגאון צבאי; צליחת ים סוף במנהיגות משה וצליחת תעלת סואץ במנהיגות סאדאת; צליחות סער בהיסטוריה הצבאית; הרתעת האויב; תרבות צבאית ותרבות פרוגרסיבית; מדוע חרב בית המקדש?
|
|
|
הזכוכיות והשברים הפכו לוויטראז' קסום
|
על שירתה של איילת שמעוני * שירים חסרי מרגוע * ומה מקומה של המשוררת בעולם כה תזזיתי? בכוח המילים היא זו שמצליחה לחבר את החלקים לשלם אחד, ולא קל לעולם לקבל זאת, להסתגל לכוחות הפואטיקה כנגד הסערות
|
|
|
דרום אדום
|
ברגע אחד, כמו באבחת סכין, התהפכה מציאות חיינו וחזרנו בתודעה עשרות שנים אחורה * בבת אחת הפכנו מעם חופשי בארצו לאוסף יהודים נרדפים מתקופת השואה
|
|
|
דת הצבא
|
הצבא והמלחמה הם מחוץ למחקר המדעי; "מות האלוהים" של ניטשה; גסיסתה של הלאומיות במערב; המיליטריסטים היפנים; משה רבנו כאסטרטג ציביליזציוני
|
|
|
משה בונה צבא במדבר
|
הדנ"א האוטופיסטי שהוריש אברהם אבינו לעם ישראל; מלחמת העצמאות של בני ישראל במצרים העתיקה; חשיבות הקונצנזוס הפנימי; צליחת סער בים סוף; צליחות סער מפתיעות בהיסטוריה; תפקידה של חוקת משה; התנאים ההכרחיים לקיום היהדות
|
|
|
הנהר הסודי
|
אנשים מבקרים ב"נהר הסודי" שבים המלח. מקורו של "הנהר הסודי": עודפי המים מבריכות האידוי של מפעלי ים המלח המוזרמים בגרוויטציה צפונה. הם חוברים אל ערוצו של נחל הערבה, ונשפכים חזרה אל ים המלח הצפוני.
|
|
|
|
מילים צלולות, עט דמוי באר
|
בקריאת ספר השירים "עט דמוי באר" יש תחושה שהכותבת אוחזת בידה מצלמה לא נראית, והיא מצלמת רגעים מן היומיום * כל רגע נכלא במשפטים ובמלים והופך לשיר
|
|
|
פרשת השבוע עקב התש"ף (המקאם שיגא)
|
משה שם את הדגש אל אחדות ישראל, כי באחדותו ירוה לו ויוכל לעמוד מול כל צרה וצוקה * האמור בפרשת השבוע נשמע אקטואלי אל מול המתרחש בימינו בארץ ובעולם
|
|
|
גונבים יבול
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי * והפעם - ליום השואה, חומת סואץ, נזק כבד, "יש סוף לצער", פלט ומסכות * שבת שלום ובריאות שלמה לכולנו * "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) * רבי יהושע אומר: "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א, עמ' א')
|
|
|
מעבר לכל דמיון
|
מסתבר שהנגיף לא עשה בנו עדיין שמות, והעובדה ניצבת מול עינינו: הרגלי העבר עדין עוקצים אותנו, מדגדגים, לא נותנים מנוח
|
|
|
החובה להחליט - דגל פלשתין או תעודת זהות כחולה
|
תוכנית המאה היא ההזדמנות האלף ואחת שהפלשתינים בתבונתם כי רבה, דוחים בשתי ידיים ובנפש מאוד חפצה מחמיצים אותה, עוד תוכנית שתיזרק למחסן הגרוטאות של ההיסטוריה הפלשתינית שבמילון שלה כתוב רק: לא, לא ועוד פעם לא ולא
|
|
|
בזכותם - הפסקול של חיינו
|
שנות ה-60 אימתו את המשפט המפורסם שטבע מקלוהן: "המדיום הוא המסר" * נורמות מילוי שעות הפנאי של מתבגרים ומבוגרים צעירים השתנו מקצה אל קצה
|
|
|
מורידים מוטיווציה
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי * והפעם - איבד כוכב, מוטיווציה, איתור וארוחה נעימה
|
|
|
סיפור חייו של אמנון בקר
|
בנוסף לכתיבת שירים כתב, ביים הפיק עיבד עשרות מחזות שהוצגו על במות בעיקר בתנועה הקיבוצית * היה יוצר רב תחומי
|
|
|
|
"שלהבת" - אבו רודס
|
40 שנה להסכם השלום עם מצרים * סיפורו הבלתי ידוע של יישוב חצי רשמי בסיני
|
|
|
דיכאון בזמן הריון
|
מעבר לאובדן הגזרה הדקה ולשאר השינויים הפיזיים, מחלחל באלמה הפחד מהמוות. היא לא חוגגת את החיים הנרקמים ברחמה, לא משתתפת במסע המופלא אל עבר יצירת חיים חדשים והרחבת המשפחה, אלא שרויה בחרדה מתמדת מפני נקודת האל חזור הזאת שאליה נקלעה בלי משים
|
|
|
|
95 שנה להתיישבות הראשונה בערד
|
הפקת לקחים מכישלון ההתיישבות - יושמו בהתיישבות שנות הארבעים בנגב * במהלך נבירתנו בספרות ובארכיונים נתקלנו בדמותה הייחודית של ינאית שלא פחדה לא מקשיים, לא משלטון זר, ולא מערבים
|
|
|
|
שלהבת אש באותיות של שלג
|
שירה כזו מציבה את האדם כבעל נשמה שהיא גרעין אור, שמהווה חלק מאנרגיית האם - השכינה, וככזה חלק מהאלוהות
|
|
|
נוזל ורוד - מוסר על דור
|
מוסר זה דבר יחסי עם תלות נפשית בגאוגרפיה, אמרו אבותינו * עדות לכך ניתן למצוא בדבריו של נשיא גואטמלה לשעבר אפראין ריוס מונט שאמר לקהל של בני מאיה ב-18 ביולי 1982: "אם אתם אתנו, נאכיל אתכם, אם לא - נהרוג אתכם"
|
|
|