|
מדיניות ישראל כלפי כוח יוניפיל בלבנון
|
|
לאחרונה מסתמן שינוי בעמדת ישראל ביחס לכוחות יוניפיל בלבנון, המבטא חוסר שביעות רצון מהתנהלותו אל מול פעילות חיזבאללה מדרום לליטני. גם אם החליטה ישראל לפעול לצמצום סדר כוחות יוניפי״ל בלבנון, תוך התאמתו למאפייני פעילותו, קיימת חשיבות לניהול שיח מקצועי וענייני בערוצים המתאימים עם מטה האו"ם, עם המדינות התורמות הידידותיות ובתיאום הדוק עם ארצות הברית.
|
|
|
|
|
תובנות מהמזרח הרחוק למזרח התיכון
|
|
בשבוע שעבר שיגרה לראשונה קוריאה הצפונית טיל בין-יבשתי, שטס במשך כמעט 40 דקות ומסוגל להגיע למרחק של מעל 6,000 ק"מ * כך ביקשה קוריאה הצפונית להמחיש כי ביכולתה לאיים על טריטוריה של ארצות הברית – לא רק על כוחות אמריקנים הנמצאים בצפון-מזרח אסיה * השיגור בוצע ביום העצמאות האמריקני ומספר ימים לאחר הפגישה בין הנשיא האמריקני דונלנד טראמפ לראש הממשלה הנבחר של קוריאה הדרומית, מון ג’ה אין, המייצג תפיסה פייסנית מול הצפון
|
|
|
|
|
ישראל והשגרירות הריקה בקהיר
|
|
כיום, כאשר ישראל ומצרים מציינות ארבעה עשורים לביקור סאדאת בירושלים, רצוי ששתי המדינות ישובו ויאשררו את היסודות שנקבעו בהסכמי קמפ-דיוויד ועוגנו לאחר מכן בהסכם השלום
|
|
|
|
|
המדינה האיסלאמית מפסידה
|
|
בשנה השלישית לייסודה של ‘המדינה האיסלאמית’ היא סופגת תבוסות צבאיות גוברות ומצויה בנסיגה רצופה * עם זאת, היא צפויה להמשיך ולעמוד במרכז הדיון הציבורי הבינלאומי הקשור במאבק נגד הטרור הגלובאלי, גם בשנתה הרביעית
|
|
|
|
|
"מלך" ישן-חדש בערב הסעודית
|
|
יורש העצר הסעודי, מחמד בן-סלמאן, נהנה מדימוי של רפורמטור ובשל גילו הצעיר הוא יוכל לשלוט בממלכה זמן רב * אמנם, מינויו הרשמי ליורש עצר מפזר את הערפל סביב שאלת הירושה ויש בו כדי לתרום לדימוי אנרגטי ואקטיבי יותר של הממלכה, הגם שהוא מוסיף ממד של אי-וודאות אשר למדיניותה וליכולתה לעמוד באתגרים הניצבים בפניה
|
|
|
|
|
תרגילי צה"ל בכרתים וקפריסין
|
|
לאחרונה השלים צה"ל תרגיל צבאי, שהתקיים באי קפריסין ובו השתתפו כ-500 לוחמים מחטיבת הקומנדו וטייסות מסוקים * לתרגיל קדם גם תרגיל דומה (קטן יותר בהיקפו) שקיימה החטיבה בכרתים * תרגילים אלו מסמנים את השת"פ המתהדק של ישראל עם יוון וקפריסין כמשקל נגד לטורקיה, אבל גם מצביעים על הבנה נוספת בדבר הצורך בחיזוק מרכיב התמרון היבשתי ככלי ההכרעה העיקרי של צה"ל, גם על-ידי אימונים בשטחים זרים
|
|
|
|
|
ניסיון ראשון של טראמפ בדרך המפותלת לפתרון
|
|
החלטתו של הנשיא טראמפ לערוך את ביקורו הראשון במזרח התיכון, ובפרט לערב הסעודית, ישראל והרשות הפלשתינית, מבליטה את אחת ההתפתחויות המוקדמות המפתיעות של כהונתו: נחישותו לקדם שיחות להשגת שלום ישראלי-פלשתיני (וישראלי-ערבי) * אולם בחירה זו מעלה שאלה מתבקשת: האם הנשיא טראמפ יכול להצליח היכן שרבים כל כך נכשלו?
|
|
|
|
|
|
|
סיכונים לישראל והזדמנויות להשפעה
|
|
"מזכר ההבנות ליצירת אזורי הרגעה (de-escalation zones) בסוריה", עליו חתמו כערבות למימושו רוסיה, אירן וטורקיה, הנו ניסיון רביעי לכונן בסוריה הפסקת אש בת קיימא, בתוך מעט למעלה משנה * מטרת-העל שלו היא להניח את היסודות לפתרון כולל למשבר, תוך שמירה על שלמותה של סוריה (ובראיית רוסיה, להכשיר את הקרקע למבנה מדינתי פדרטיבי)
|
|
|
|
|
עומאן אחרי קאבוס: אתגרים לפתחה של הסולטנות
|
|
עומאן, שצלחה את הטלטלה האזורית בלי שנפגעה יציבותה, ניצבת כעת בפני מספר אתגרים העלולים לערער אותה ביום שאחרי הסולטן קאבוס בן סעיד - מבית ומחוץ. המרכזיים שבהם קשורים למשבר הכלכלי הפוקד אותה, שהצית מחדש תסיסה ציבורית, ולמשבר ירושה אפשרי
|
|
|
|
|
האתגר שלפתחן של מדינות המפרץ נוכח המצב בשוק הנפט
|
|
על-מנת להתמודד עם התנודתיות הגבוהה בשוק הנפט העולמי, מדינות המפרץ נוקטות צעדי התאמה כלכליים, המציבים אתגרים פוליטיים קשים לפתחם של המשטרים * בין היתר נאלצו להסכים לקיצוץ בתפוקת הנפט שלהן החל מינואר 2017, לקצץ בהוצאות על פרויקטים חדשים ולהחזיר למשרדי האוצר תקציבים שטרם נוצלו
|
|
|
|
|
המתקפה האמריקנית בסוריה: שינוי ביחסי אירופה-טראמפ
|
|
מתקפת הטילים האמריקנית בסוריה, העשויה להשיב לארצות הברית את התדמית של מעצמה בעלת נחישות הרתעתית, עוררה התנגדות דווקא בקרב כוחות שתמכו בדונלד טראמפ במרוץ לנשיאות – תומכי היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פוליטיקאים מהימין הלאומני באירופה וכן רוסיה
|
|
|
|
|
מאה הימים הראשונים לממשל טראמפ
|
|
כאשר בוחנים את המהלכים שנעשים בימים אלה על-ידי ממשל טראמפ דרך הפריזמה של שלבי הכניסה לתפקיד, כדאי לזכור כי הנשיא חדש ורוב אנשיו הם בלתי מנוסים בניהול המערכות והגופים שבאחריותם * העם האמריקני כמו גם השחקנים בזירה הבינלאומית, כולל ישראל, מצפים כמובן להתנהלות סדורה מקצועית ואחראית מטראמפ ואנשיו, אך כדאי לחשוב אם כלל הציפיות אכן ריאליות ולזכור כי החוקים האנושיים תקפים גם לגביהם
|
|
|
|
|
אחרי משאל העם בטורקיה: האתגרים שנותרו בעינם
|
|
תומכי השינויים בחוקת טורקיה, שלגביהם נערך משאל העם ב-16 באפריל, מצביעים על חשיבותם לגבי ייצובה של המערכת הפוליטית במדינה, האפשרות להתמודד טוב יותר עם האתגרים שניצבים בפניה, ותרומתם לשגשוגה.
|
|
|
|
|
נזק מתוחם, מסר לעולם, עדיין לא שינוי אסטרטגי
|
|
בלילה שבין ה-6 ל-7 באפריל שיגרה ארצות הברית עשרות טילי שיוט ממשחתות בים התיכון, ופגעה בבסיס חיל-האוויר הסורי בדרדע'אן-שעיראת, שממנו יצאו כ-70 שעות קודם מטוסי משטר אסד לתקיפת אזרחים בנשק כימי
|
|
|
|
|
אסורה הכניסה של הקוראים לחרם
|
|
בתחילת מארס 2017 העבירה כנסת ישראל חוק האוסר על אזרחים שאינם ישראלים כניסה למדינה, אם הם או הארגון, שעבורו הם עובדים, פרסמו קריאות לחרם על ישראל או נטלו חלק בחרם כזה, לרבות חרם נגד התנחלויות ישראליות * חוק זה עורר תהודה בינלאומית וגרר תגובות מצד מדינות שונות – תגובה צוננת למדי
|
|
|
|
|
|
|
המשבר הגרעיני שירש טראמפ בקוריאה הצפונית
|
|
אין כיום אפשרות סבירה להביא את קוריאה הצפונית לשינוי כיוון במישור הגרעיני, בין אם באמצעות דיפלומטיה או באמצעות גישה נחושה יותר * המעלה חששות מפני הסלמה למלחמה גרעינית * זו תוצאה של שנים של משא-ומתן כושל ואחריו שמונה שנים של "סבלנות אסטרטגית" תחת ממשל אובמה - אשר סיפקה לקוריאה הצפונית את הזמן הדרוש כדי לקדם את תוכניותיה ולשכלל את יכולותיה
|
|
|
|
|
מ"צוק איתן" אל המערכה הבאה
|
|
לאור דוח המבקר, על מה שיש בו ובעיקר על מה שאין בו, וכשפנינו לעתיד, מומלץ לפעול לשיפור יכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרי העתיד, הן במישור המדיניות, הן במישור המוכנות, והן במנגנוני הלמידה וקבלת ההחלטות הלאומיים
|
|
|
|
|
אסטרטגיית ה"בינאום" הפלשתינית – סוף הדרך
|
|
פני כעשור בחרו הפלשתינים ב"אסטרטגית הבינאום" * האסטרטגיה שיקפה חוסר אמון ביכולת לגשר על הפערים מול ישראל וכן היא שיקפה את תקוותם שיקבלו מהקהילה הבינלאומית את שלוש הדרישות המרכזיות שלהם: 1. הקמת מדינה פלשתינית 2. על בסיס גבולות 67' 3. ובירתה בירושלים
|
|
|
|
|
ישראל וסין ערב שותפות כוללת לחדשנות
|
|
בין ה-20 ל-21 במארס 2017 - 25 שנים לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים, יבקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בסין, בביקורו השני שם בתקופת נשיאותו של שי ג'ין-פינג. הביקור יתקיים על-רקע היחסים הכלכליים המתעצמים בין ישראל לסין והעניין הגובר של סין במזרח התיכון.
|
|
|
|
|
מרכז השיח
|
|
הגיליון הראשון של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מרחבים מרכזיים שתפסו את מרכז השיח בחודשים האחרונים * רצועת עזה זוכה לחלק נכבד בגיליון בעקבות מספר תהליכים משמעותיים שמתהווים בה, ויכולים ללמד על מורכבות שמאפיינת זירות נוספות באזור כמו גם על פרשנות שגויה של ישראל
|
|
|
|
|
מאיגרא רמא לבירא עמיקתא?
|
|
לאחרונה ראו אור פרסומים העוסקים בהיחלשות ההדרגתית של 'המדינה האיסלאמית', ובעיקר באובדן השטחים בהם שלטה בשיא פריחתה * מחקרים אלו מזהים זיקה ישירה בין אובדן השטחים של 'המדינה האיסלאמית' בסוריה ובעירק לבין הפגיעה בזרם ההכנסות שלה, ומעריכים כי אלו עשויים להעיד על סופה
|
|
|
|
|
התיתכן אישה נשיאה באירן
|
|
בסוף דצמבר 2016 הצהיר דובר מועצת שומרי החוקה האירנית, עבאס-עלי כאדח'ודאא'י, כי נשים יורשו להתמודד בבחירות הקרובות לנשיאות אירן הצפויות ב-19 במאי * הוא הדגיש, עם זאת, כי המועצה טרם הכריעה בנוגע לפרשנות החוקתית המחייבת בעניין זה
|
|
|
|
|
יחסי ארצות הברית ואירן לאחר כינון ממשל טראמפ
|
|
מתיחות בין ארצות הברית לבין אירן, כצפוי, החריפה מאז נכנס ממשל טראמפ לתפקידו * הממשל החדש מעוניין לבסס אצל האירנים הבנה, כי מדיניותו שונה מזו של ממשל אובמה והוא אינו מתכוון לעבור לסדר היום על צעדים מתריסים מצידם
|
|
|
|
