|
משורר ופזמונאי, סופר, סאטיריקן, מרצה לספרות באוניברסיטאות בארץ ובעולם, מלווה את התרבות בארץ מזה שנות דור ונחשב לאחד מבכירי המשוררים בארץ. הוא חתום על פזמונים רבים שהפכו מזה כבר לקלסיקה בזמר הישראלי. בן השאר, כתב את מילות השירים: "הכותל", "איפה הן הבחורות ההן", "סימן שאתה צעיר", "זוהי יפו", "לילך רוצה לקטוף את הירח", "ירושלים האחרת", "סתם יום של חול", "מה הוא עושה לה", טנגו תורנות", "השעות הקטנות של הלילה", "לילה ראשון בלי אמא", "ילדי איננו ילד עוד", "שלא לאהוב אותך איך אפשר", "לי-לך" והרשימה עוד ארוכה. בנוסף לפזמונים כתב גם שירים ליריים שפורסמו, לעתים קרובות תחת שמות עט שונים בעיתונים "דבר", הארץ, "על המשמר", מעריב ועוד. וכן תירגם שירים וסונטות.
יוסי גמזו הוא בנו של מבקר התאטרון והאמנות המיתולוגי ד"ר חיים גמזו. הוא נולד בפריז בשנת 1938 לשם הגיע אביו מהארץ כדי להשתלם באמנות. בגיל שנה עלה עם אביו לארץ. המשפחה התגוררה ברחוב בר כוכבא, רחוב צדדי לרחוב דיזנגוף. אמו של יוסי, גרטי(גרטה) ילידת וינה, אישה משכילה בעלת תואר דוקטור נפטרה בגיל 32 בשנת 1943 בהיותו בן 5. חיים גמזו נישא שוב ב-1948, לחווה לבית שוורץ. יוסי נשלח להתחנך בקיבוצים. בהתחלה בגבע אחר כך בגן שמואל, ובמעברות וסיים לימודיו התיכוניים ב"גימנסיה הרצליה". על ילדותו סיפר לימים, כי הייתה לו ילדות קשה מלווה בחיכוכים ומריבות עם אביו וכי "לא הסתדר" עם אשתו החדשה של אביו. כשרונו הספרותי בלט עוד מילדותו וכבר בגיל 9 שירים שכתב פורסמו בעיתוני ילדים ונוער ובהם "על משמר לילדים".
את שירותו הצבאי עשה יוסי גמזו כעיתונאי ועורך בביטאון "במחנה גדנ"ע". יחד עמו כתב וערך בעיתון זה בחור צעיר בן גילו בשם יורם טהר לב. לאחר שירותו הצבאי החל גמזו בלימודי ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. בסוף שנות ה-50 יצא לאור ספרו "אתם נוער אתם?", שהוא אסופת הומורסקות וסאטירות. את הציורים לספר צייר הצייר הקיבוצי שמואל כ"ץ. בהמשך כתב גמזו ספרים נוספים או השתתף בכתיבתם ובהם: זהירות - שביר!,ילקוט הזאטוט, כל הכבוד!: "ספורה הבלעדי של ישראלה ישראלי", "בלוריות ברוח" ועוד. בשנת 1961 זכה שיר שכתב יוסי גמזו "זמר שיר לכינוס השביעי" בפרס הראשון (750 ל"י) בתחרות לבחירת שיר כינוס הפועל השביעי. השיר נבחר "פה אחד" מתוך 40 הצעות שהוגשו לוועדה. חברי הוועדה כללו את אברהם שלונסקי, ד"ר אברהם שאנן והשחקן יוסי ידין.
בפסטיבל הזמר והפזמון במאי 1967 זכה שיר שכתב גמזו "תמיד מחדש" (לחן יוסי ואלד) במקום השני. את השיר ביצע רן אלירן. באותו פסטיבל זכה במקום הראשון השיר "מי יודע כמה" שביצע מייק בורשטיין.
בשנת 1968 זכה יוסי גמזו בפרס "יציב" לספרות ילדים על ספרו "לא רוצים לישון - רוצים להשתגע! באפריל 1968 והוא בן 30 נשא לאשה באולם מלון "מיראמר" במכמורת, את נעמה ישעיהו, בתו של שר הדואר ישראל ישעיהו ולימים יו"ר הכנסת. בחתונה השתתפו שרים, חברי כנסת, ראשי מפא"י, ואנשי ציבור. את הזוג השיא הרב הראשי לצה"ל האלוף הרב שלמה גורן. למאות הקרואים חולק קלף ועליו שיר שכתב במיוחד לאירוע חתן השמחה יוסי גמזו. נישואי יוסי ונעמה לא עלו יפה וכעבור שנים ספורות נפרדו. לזוג נולדה בת. לפחות בשניים משמות שיריו בווריאציות שונות מופיע השם לילך ("לילך רוצה לקטוף את הירח", ו"לי-לך") ייתכן שהדבר נובע או קשור לעובדה ששם בתו של יוסי גמזו היא לילך? אבל כמובן את זה רק המשורר יוכל לאשר.
בתחילת שנות ה-70 ערך את "אופק", כתב עת לספרות להגות ולביקורת בו כתבו בכירי הסופרים והמשוררים בארץ, אולם חייו של כתב עת זה היו קצרים מאוד ואחרי כמה גיליונות פסק מלהופיע.
ב-1971 זכה בפרס "שווימר" לעיתונאות ע"ש וולטר שווימר. יחד עימו באותה שנה זכו בפרס "שווימר" העיתונאים נתן דונביץ', מנחם תלמי וכן הקריקטוריסט יעקב פרקש (זאב).
מרצה באוניברסיטאות בארץ ובעולם
בשנת 1973 עזב יוסי גמזו את הארץ ונסע לארצות הברית, שם לימד ספרות עברית באוניברסיטאות שונות ובניהם באוניברסיטת אוהיו. בארה"ב השלים עבודת דוקטורט על יצירתו של המשורר והסופר איציק מאנגר. בהמשך עבר לאוסטרליה שם שימש מרצה לספרות וללשון עברית באוניברסיטת סידני.
כעבור כ-20 שנה, בשנת 1993, שב ארצה ועבר להתגורר באילת שם לימד במכללה האקדמית של אילת ומשם עבר ללמד במכללת "אוהלו" שבקצרין ברמת הגולן, גמזו התגורר מספר שנים בעיר קצרין.
ב-2014 הוענק ליוסי גמזו פרס אקו"ם על מפעל חיים בזמר העברי, ע"ש אהוד מנור. בנימוקים למתן הפרס נאמר בין השאר: "שיריו של גמזו מצטיינים בשפה עשירה ובחריזה מושלמת. הם נטועים בנוף הארץ ובהווי הישראלי ומתארים היטב את האוהב והכואב שבחיינו כאן. גמזו ניחן ביכולת להשתמש על-פי הצורך גם בהומור בריא וגם ברגישות רבה. בנוסף לפזמונים, גמזו הוא גם פרופסור ומרצה לספרות, לשון עברית ומדעי היהדות. הוא פרסם עד כה למעלה מ-30 ספרים בתחומי השירה, הסיפּורֶת, ספרות הילדים והעיתונות והוא עדיין כותב שירים מאמרים ומקאמות, בעיקר בתחום האקטואליה. ברוחו ובכתיבתו הסאטירית גמזו עדיין "צעיר, כמו יום אביב בהיר".
זכה בפרס אריק איינשטיין
ב-2016 הצטרף לרשימת הפרסים הרבים והעיטורים בהם זכה גמזו פרס נוסף - פרס אריק איינשטיין הניתן מטעם משרד התרבות, לאמנים ותיקים בני 60 ומעלה בתחום הזמר העברי. בנימוקים למתן הפרס, כתבו השופטים: "יוסי גמזו הוא סטיריקן, הומוריסט, מתרגם, משורר ופזמונאי ישראלי במלוא מובן המילה. ביצירתו הוא משלב עין בוחנת ורגישות גבוהה עם הומור וצחוק בריא, מבט מהצד עם מעורבות ואכפתיות. מבט מהצד עם מעורבות ואכפתיות... גמזו מייצג את הניגודים הרבים המאפיינים את החברה והתרבות הישראלית: קודש וחול, השתתפות בקרב וכמיהה לשלום, התבגרות וילדוּת, רצינות וקלילות, דמע וצחוק, והכל מתוך אהבה אמיתית לשפה העברית, לתרבות ולחברה הישראלית".
יוסי גמזו פעיל עד היום הוא מוזמן ומתארח בערבי זמר ותרבות ממשיך ליצור ולכתוב. מופיע במשותף עם יוצרים וזמרים. הוא כותב בקביעות בכתב העט האינטרנטי היוקרתי, "חדשות בן עזר" ושיריו משודרים באורח קבוע בפתח תוכניתו של משה טימור "שישי אישי" המשודרת מידי ליל שבת. מספרים לי כי לא מעטים מבין הזוכים באות ההוקרה השנתי על מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בר-אילן זכו לאחר מכן בפרס ישראל, מי יודע אולי יוסי גמזו הוא הבא בתור. |
