 |
צבעוניות נפש האדם
זהו רומן חידתי ומתעתע. כתוב כמותחן פסיכולוגי. הקריאה הרציפה שלי החלה מהפרק השלישי. הלשון הסיפורית יוצרת קירבה עם הקוראים, למרות שדרכי הסיפור מתחילות בגוף ראשון "אני" מדבר, המקרב מאוד את הקוראים אל הדמות המספרת את סיפורה. הדמות העגולה מציגה את עצמה בגוף ראשון לאורך כל העלילה המתפתחת. אין מרחק בין הקוראים, הם מעורבים בסיפור חייה
16/07/2013 |
יהודית מליק-שירן
|