עמוד 1 מתוך 2

'הנחות הסלב' של מערכת אכיפת החוק המושג 'הנחות סלב' מתייחס במקור למתנות שמקבלים הסלב מהחברות המסחריות על-מנת לקשר מוצרים ו/או פרויקטים מסוימים עם אותו אדם. היא קיימת בממד הרחב - של התייחסות מערכות האכיפה והשפיטה לבכירים בכלל וגם בממד הצר: באופן שבו 'דואגות' המערכות הללו לאלה מתוכן שכשלו. מצד אחד, ביקורת קשה ואמירות חריפות בהצהרות לתקשורת ובפסקי הדין. משד שני: ענישה מגוחכת ולא מידתית 13/12/2017  |   ד"ר אבי ברוכמן

אישום: זייפו מיליון דולר המדינה: אלון ליפשיץ ובני ניסימוב מימנו את הזיוף שביצע הגרפיקאי ריימונד סינטס; 590,000 דולר נתפסו בבית אמו של ליפשיץ 03/08/2016  |   יצחק דנון

עובדי מקור ראשון הפגינו מול רשות ההגבלים נפגשו עם הממונה על ההגבלים העסקיים: "אל תסגור את המקור" * הבהירו כי הובטחה להם שמירה על עצמאותם העיתונאית גם לאחר הרכישה 29/04/2014  |   עידן יוסף

136 "חרד"קים" הותקפו בתוך פחות משנה בעקבות חוק הגיוס חלה עלייה בהתנכלויות חרדים לחיילים חרדיים * קיימות עוד תקיפות שלא דווחו לצה"ל * 135 חיילים קיבלו פטור ממדים בדרך הביתה 11/03/2014  |   עידן יוסף

ההחמצה הגדולה של אלישע פורת דברים ביום השבעה למותו * ביום שני שעבר, י"ד בניסן הובא אלישע למנוחות בקיבוצו עין החורש 31/03/2013  |   בלפור חקק

1.6 מיליון שקל לעו"ד אמסטר בחפציבה יעקב אמסטר היה הכונס של פרויקט החברה בהר חומה והביא אותו לרווח תפעולי של 18 מיליון שקל * ביהמ"ש העליון אישר: אמסטר יקבל "דמי ניהול" ולא "דמי מימוש" ותוספת מאמץ של 36% 13/02/2013  |   איתמר לוין

ברטולד ברכט גנב גם ממשה ליפשיץ לאחרונה מצא מי שחוקר את יצירתו של משה ליפשיץ בגרמניה, הדוקטורנט הצעיר פריידר קרסטן, מאוניברסיטת בִּילֶפֶלד, סיפור מעניין. הוא גילה שברטולד ברכט הגדול והנערץ, השתמש בסיפור של משה ליפשיץ שקרא בעיתון! הסיפור התגלגל לידיו של ברכט שקרא אותו ואימץ אותו לעצמו 28/06/2012  |   אלישע פורת

פליט התיאטרון האוונגרדי משה ליפשיץ, הבמאי הנשכח, משורר היידיש, ופליט נרדף שבקושי הגיע לארץ ישראל, בשנת 1934, היה אחד מאותם במאים נודדים אגדתיים. בשל אופיו ובשל השקפותיו לא האריך בעבודותיו. ממשרתו כדרמטורג הבית של תיאטרון "הבימה", התפטר לאחר כמה חודשים. אבל הספיק בטרם התפטר אפילו לשלוח מכתבי סירוב, למחזאים ששיחרו אל במת "הבימה" 11/06/2012  |   אלישע פורת

הצגת "השקיעה" מאת באבל הערב הגדול של הצגת הבכורה ושתי ההצגות הנוספות היו "פצצה תרבותית" של ממש, לא רק בעמק הירדן, אלא גם בעמק יזרעאל ובגליל. מאות נהרו לאפיקים לחזות בהצגה וההצלחה הייתה עצומה 07/06/2012  |   אלישע פורת

העברית - ברירת מחדל ולא ברירת בחירה לדור של יוצרי ספרות עברית, בסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים הייתה הכתיבה בעברית מעין ברירת מחדל ולא ברירת בחירה. הם בחרו בעברית רק לאחר שנכשלו במאמציהם לפרסם, להתפרסם ולהתפרנס, בלשונות אירופה השונות. כך היה אצל ש"י עגנון וכך היה אצל דוד פוגל 24/04/2012  |   אלישע פורת

ביקור בית עם המשורר אלישע פורת: "פחיתה" כששואלים את המשורר אלישע פורת את השאלה "מהי שירה?" הוא נוהג להשיב עוד לפני שהוא מרים בייאוש את ידיו כלפי מעלה – "שירה? האם היא ניתנת בכלל להגדרה במובן של גדר שבתוכה היא נכלאת? והרי זה אמור להיות הז'אנר החופשי ביותר מכל סוגות הכתיבה". בספר השירים השישי – פְּחִיתָה, מכונסים שירים העוסקים בפרידה ובשנות המשורר המתקצרות, ובצידם מבחר של שירי זיכרון שראו אור בספריו הקודמים 12/04/2012  |   זהר נוי

עזה צבי - כדמות מעוררת השראה עזה צבי הייתה אשת ספרות מובהקת. לא משוררת מובהקת, לא מחזאית מובהקת, לא מתרגמת מובהקת, לא מספרת מובהקת. אבל קצת מכל אלה - כן מובהקת... תמהיל שובה לב, מסתבר, שגרם ליוצרים שונים להזדקק לחוות דעתה, לשיפוטה ולמחמאותיה 16/01/2012  |   אלישע פורת

אל תתנו להם רובים בכל בוקר היינו יוצאים, אנו מחלקת הטירונים העליזים, חמושים במטאטאים במקום רובים, לטאטא עד לברק את נשורת האיקליפטוסים. כדי שמשפט נאשמי כפר קאסם יתנהל בניקיון מופתי. מי שלא היה טירון בצה"ל לא יוכל להבין מה פירוש לשאת מטאטא כל היום, במקום רובה 05/12/2011  |   אלישע פורת

יש לך יד בטוחה לכתוב מחזה משה ליפשיץ כותב ב-1934 מכתב אל הסופר והמחזאי משה בן מנחם: כשהתחלתי לקרוא את המחזה - שמחתי. כל כך נכון הטון שלו, כשאתה מפגיש "המזרח" עם "המערב" - ולו היית מסתפק בזה - היית מאוד מצליח. אבל רצית "לתפוש מרובה" 26/10/2011  |   אלישע פורת

לא שוכחת ולא סולחת במכתבה של שולמית בת-דורי לאריה אהרוני היא מחפשת דרך גם 40 שנה לאחר מותו של משה ליפשיץ כדי לגנותו ולהתחשבן איתו. חבל שלא הביאה במכתבה דברים ממשיים יותר, כדי שגם אנחנו, הקוראים המאוחרים, נוכל לשפוט האם היה באמת ליפשיץ נבל כדבריה ואפילו חולה במחלת נפש - או שהכל הוא פרי דמיונה הקודח, פרי שנאתה וטינתה, שאינן בנות שכחה וסליחה 24/10/2011  |   אלישע פורת

זוטות מחייו של משורר היידיש הנשכח במהלך השנים האחרונות אני עוקב אחר חייו ועבודתו של משורר היידיש הנשכח משה ליפשיץ. 1894 אוקראינה - 1940 תל אביב ארץ ישראל. בין השאר מתגלגלות לידי פנינים של הומור עליו, וברצוני לבחון שתיים מהן 09/10/2011  |   אלישע פורת

משה ליפשיץ כמתרגם אנו מביאים כאן מתרגומיו של משה ליפשיץ מגרמנית. קטע ממחזהו המפורסם לילדים של יוהאן וולפגנג גיתה: 'שר היער', תודתי לדר' עדינה בר-אל ממכללת אחוה, חוקרת ספרות הילדים ביידיש. התרגום נדפס לראשונה ב'גריניקע ביימאלאך', שבועון הילדים היידישאי הידוע. ובעברית: העצונים הירקרקים? 02/10/2011  |   אלישע פורת

לקדמות כתיבתם של שירי מכות מצרים אכן, כמאמר המשורר במוטו, חידת מועד כתיבתם של שירי מכות מצרים, מאת המשורר נתן אלתרמן, טרם נפתרה עד היום. תלי תלים של השערות וניחושים נכתבו על השירים הללו. וביניהם חיבורים לגמרי הזויים. כאן ננסה לתת תשובה חלקית לשאלה החשובה הזו. 03/07/2011  |   אלישע פורת

משורר שלא המריא משה ליפשיץ (1940-1894) היה משורר יידיש, שלא המריא * סיבות שונות, שהעיקרית שבהן היא מהלך חייו העקלקל, לא אפשרו לו לפרוח כמשורר * ספר שיריו היחיד "דב מרקד", ביידיש, יצא לאור כשהיה בן 28; בספר נדפסו 29 שירים * כיום ידועים לנו כ-45 שירי יידיש שלו, שמחציתם אינה מכונסת 22/02/2011  |   אלישע פורת

חלילי-רוח ותקליטורים מנצנצים בסוף שנות השלושים, בתל אביב הקטנה, צמחה ידידות הדוקה וקצרת-ימים בין לאה גולדברג, יצחק שדה ומשורר היידיש הנשכח משה ליפשיץ. דרך ארוכה עשה ליפשיץ, מסוכן סובייטי - עד לסייען של ארגון ה"הגנה". מותו החטוף, בפסח ת"ש, אפריל 1940, כשהיה רק בן 46, קטע את המשך הסיפור. הוא נטמן בבית העלמין של נחלת יצחק בלוויה מרגשת, שזכתה לסיקור מרגש ביומון "דבר" 14/02/2011  |   אלישע פורת