X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
שבתי טבת / Shabtai Tevet
● כללי    ● רשימות    ● פורום   
עמוד 1 מתוך 2
שלוש מלים ריקות מתוכן ברוסית
מה לי כי אלין על העבריין בן-גביר כאשר אדלשטיין בנבלותו מצדיק את מעצר הנשים שתלו תמונות חטופים בביתת הכנסת? גלסנוסט, פרסטרוייקה, סמיזדט?

רצח החי"ר
הנזקים שגרמו אחרי מלחמת ששת הימים האלופים ישראל טל, אברהם אדן ("ברן") ושמואל גונן (גורודיש); הנזקים שגרמו בעל פרס ישראל העיתונאי שבתי טבת, והוצאת הספרים "שוקן", לתרבות הביטחון של ישראל; הבליצקריג הישראלי הכושל; ניווּן החרמ"ש; סילוקו מצבא הקבע של אריאל שרון, בכיר מפקדי השדה; קריסת אמונתם של הישראלים בתבונתם של המנהיגים המדיניים והצבאיים; המצרים הפיקו לקחים; רצח הצנחנוּת; טבח הישראלים; דרושה הפיכה תרבותית

גיבלי, לבון, טבת
בנימין גיבלי ניסה לחמוק מאחריות לטרור הילדותי שאישר באלכסנדריה ונכשל, והאשים את שר הביטחון פנחס לבון כי נתן את ההוראה

"גלויות מהמוסד", ועוד איך
בספרו האוטוביוגרפי הרואה אור השבוע "גלויות מהמוסד" פותח ארל'ה שרף בפרק חייו בו יצק מים על ידיו של מייסד המדינה, ועשה עימו מליל סדר באוהל עד לארוחה בארמון

הסנה בער באש, ואוכל
אפריים ניסה להפחית מן הרושם הזה. הוא מייחס לאביו עומק יהודי * באיבתו לבן-גוריון מוכן הבן-יקיר-לי-אפרים להאמין לעדות של בנימין גיבלי בפרשת "עסק הביש" אף שזה נתפס בזיוף מכתב, ואין סיבה לקבל את גרסתו המאוחרת

ערות מדאיגות בנימה מנומסת
למרות הדהרה המדאיגה של ביבי ושריו לעבר משטר דיקטטורי עם פולחן אישיות כמו הדוצ'ה - אזרח כמותי מכיר עדיין בלגיטימיות של השלטון, עדיין

עניין של ביוגרפיה
קשה לדעת כמה ביוגרפיות יצאו עד כה על בן-גוריון, בעברית ובעשרות שפות אחרות, בחייו ולאחר מותו

לא להארץ כזה התפללתי
לעת זקנתו נקלע היומון הוותיק לקיבעון מחשבתי מעורר דאגה בחד-צדדיותו השמאלנית-קיצונית והפרו-ערבית, ממש כמו "אל ארד"

חמישים שנה לפרוץ מלחמת ששת הימים
כיבוש או שחרור? התנחלויות או היאחזויות? פלשתנים או פליטים? ועוד ענייני הגדרה מסוג זה, אינם יכולים לטשטש העובדה, שאנחנו שולטים משך יובל שנים על עם אחר ופוגעים - אגב כך - בזכויותיו הבסיסית, אם ברצון ובמודע, מראש ואם בלית ברירה ומכוח ההכרח

מעריציו החדשים של מנחם בגין
ראש הממשלה המנוח היה מופתע מאוד, ואולי גם מגחך, אילו חי כיום וידע שדווקא מחנה השמאל שאהב כל כך לשנוא אותו בעודנו בחיים, מצטט ללא הרף את משנתו המשפטית ("יש שופטים בירושלים")

"גדול ההיסטוריונים הישראלים"?
זה התואר שהעניקה מערכת הארץ לחברה שבתי טבת, שנפטר לאחרונה, בכתבה עמוסת סופרלטיבים שפורסמה ערב החג * האמנם הגדול מכולם? לא בטוח. ספרו "רצח ארלוזורוב" (1982) עורר שאלות נוקבות וגם גרם לראש הממשלה מנחם בגין להקים ועדת חקירה ממלכתית * תהיות מזווית אישית בהחלט

מירבוז (עשב רע) צמח גרבוז
מילא הגרבוז, אבל שומעיו שעמדו ומחאו כפיים בהשוותו אנסים ואנשים שסרחו עם מנשקי מזוזות. רק מתוך טומאה ושפלות, יכול מישהו להתבטא כך. יחד איתו הופיע מאיר דגן ראש המוסד לשעבר. אם האיש הזה מוכן לקחת חלק בעצרת שממומנת ע"י גורמים זרים כדי להפיל שלטון בישראל, זוהי למעשה בגידה

כשטבת פגש את בן-גוריון
העיתונאי וההיסטוריון שבתי טבת היה כוכב בכל התחומים העיתונאיים שבהם עסק החל בהומור העוקצני שלו ועד לתחקירים רבי היקף * הנה אפיזודה קטנה של מפגש בינו לבין בן-גוריון

אחד במאי 1958 בעיר נצרת
קשה שלא להזדעזע, כיצד אותיות חברו לכלל משפט בשפה העברית, המתפעל משיכרון כוח מטורף, שתפס את ד"ר הרצל רוזנבלום

ללא תיווך
"אינני נוהג בכלל לתת ראיונות לעיתונים בארץ", "משום מה העיתון שאתה עובד בו מתייחס בשנאה בלתי מרוסנת למפלגתי ובאיבה אישית אלי" * ראש ממשלה סרבן ראיונות, גרסת שנות ה-50

מיתוס הניצחון במלחמת יום הכיפורים
ישנם כאלו הזוכרים גם כיום את מלחמת יום הכיפורים כ"ניצחון גדול" ואת צה"ל כצבא חזק ומאורגן היטב ש"הפך את הקערה על פיה" במלחמה זו. איך הוטמע הדימוי בתודעתם והפך למיתוס הניצחון הגדול? מדוע כה רבים מאמינים בו עד כי אינם מבחינים שאין לכך הוכחה אמפירית? האמנם היו בפתיח של המלחמה "קשיים ולא יותר"?

אין יהודים - אין אנטישמים
הרב גרינברג: "היו שראו בשם ספרו [של בנימין זאב הרצל] 'מדינת היהודים' מעין פתח למגמה המוכרת היום, לצערנו, של ראיית המדינה כמדינת כל אזרחיה בעלת רוב יהודי. אך לא זה שם ספרו של הרצל: הוא העניק לספרו את השם 'המדינה היהודית', כלומר מדינה בעלת צביון יהודי (ביידיש נקרא הספר "דה יידישע מדינה", ובאנגלית The Jewish State)"

אחד במאי 1958
הפגנת האחד במאי באותה שנה הייתה בעיצומה של תקופה בה חש המיעוט הערבי תחת מכבש של נישול והפקעת קרקעות, שהתנהלו בקצב מוגבר בשנים 1958-1957 * אותה משטרה שהפליאה מכותיה במפגיני 1958, עמדה מהצד ולא מנעה את המתקפה האלימה נגד חתני וכלות פרס ישראל בימינו אנו

צחוק בצד
במערכת בחירות חשוב שהפוליטיקאי ישדר אותנטיות, כדי שנדע מה מסתתר מאחורי המסווה הזה של רצינות ועשייה "למען הציבור". שנראה בן אדם נטו, ולא דמות מחופשת במופע בבימויו של היחצן- המשווק שלו * אין דבר רציני יותר מהומור וצחוק, ואין דבר נלעג יותר מאשר רצינות מעושה

SOS מן הצוללת של השידור הציבורי
הזעקות 'זאב, זאב' שבוקעות מבית רשות השידור ומחוצה לו עלולות יום אפור אחד לאמת עצמן * אם זה יקרה - זו תהיה מכה קשה מאוד לדמוקרטיה הרופפת שלנו * אם הרפורמה המוצעת תסתכם בהכנעת העובדים, זה יפעל כבומרנג

 1   2  >>
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il