מה ביבי רוצה?

עם ישראל מלא פליאה ושואל את עצמו: על מה ולמה נאבק ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנחישות בלתי רגילה, בחזית המאבק בפרשה שזכתה לכינוי הבלתי ברור תחת הכותרת "רשות השידור" ו"התאגיד", וממש משתוקק בכול מאודו לדעת "מה בעצם רוצה ביבי". האם מדובר בקרב מכריע על חופש העיתונות או אולי היעד הוא ניסיון ל"השתלטות עוינת" שמטרתה שליטה מוחלטת על התכנים שמציגה התקשורת בפני הציבור. ואולי כיוון שנתניהו אינו רוצה להצטייר כדיקטטור בולשביקי, הוא שולח את נושא דברו, כמתאבק כבד משקל, אל לב הזירה, כדי להסביר לציבור, מה בעצם מטרתו האסטרטגית. ואכן, בראיון לערוץ 20, הבהיר שופרו של ראש הממשלה, חבר הכנסת דוד ביטן, כי "העם בחר בליכוד להוביל את ישראל, ולכן לא כל מפלגה קטנה יכולה להכתיב מהלכים". וכדי למנוע טעות בהבנת הנאמר הוסיף ביטן אזהרה אולטימטיבית חד-משמעית: " אם שר האוצר משה כחלון לא יתקפל - יהיו בחירות". ביבי עצמו, חולה או בריא, ממלא את פיו מים ומשמיע רק קול דממה דקה. אולם התשובה לשאלה "מה בעצם רוצה ביבי", שהציבור ממתין לה בקוצר רוח, פשוטה להפתיע. ביבי רוצה להוכיח קבל עם ועדה, שהוא ואין בלתו, השליט היחיד בממלכתו, שעל פיו ייפול דבר. שמלה שלו היא מלה, וכול חברי הקואליציה המסובכת שהוא עומד בראשה חייבים להתיישר על-פי הקו שלו.. בקיצור: ביבי מבקש להכניע את שותפיו למען "יראו וייראו" וכי בלעדיו הם יצטרכו לשאול את עצמם "אנה אנו באים". קשה כיום לדעת מי ינצח במאבק "ראש בראש" המתנהל כיום בין הניצים הכוחניים, נוכח עיני הציבור ועל גבם של מאות עובדים שגורלם האישי עומד להיחרץ לרעה. המפתח לפיענוח תסריט המתח הזה מוסתר בכיסו של בנימין נתניהו. והשאלה הבלתי פתורה עדיין היא: האם יהמר נתניהו על בחירות שתוצאותיהן אינן ודאיות, או שהמתחרה משה כחלון יהיה הראשון שיניף את הדגל הלבן. בקיצור ולעניין אפשר לקבוע כי והשאלה האמתית העומדת על הפרק היא: "מי ימצמץ ראשון".